לפני 4 שנים. 16 ביוני 2019 בשעה 9:09
אחרי מספיק שנות נסיון והרבה אכזבות כבר למדתי לא לצפות יותר מדי. האכזבות באות והן מאוד כואבות.
במשך השנים למדתי להיזהר ולנסות להימנע אבל איכשהו מצליחים להפתיע אותי ובעיקר ולאכזב. דווקא אלה שחשבתי שהם חברים ובמיוחד אותו אחד שכל כך הערכתי והיה בעיני אדם עם יושרה מיוחדת. דווקא הוא בשילוב עם קולגה שלי שאני נמצא איתה בקשר יום יומי שהפך ממש לחברי (לפחות ככה חשבתי).
אז הסכין ננעצה בגב וזה כואב מאוד.
עכשיו צריך לאסוף את עצמי, לעצור את הדימום ולהמשיך הלאה עם פחות אמונה באנשים.