צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צלקות

כמו שאמרתי, עולם השליטה הוא מדהים, אבל אפל מזעזע וחולני, אחרי שנים בקהילה בכל תפקיד אפשרי, התעוררתי.
וזה הזמן לספר את הסיפור.
לפני חודש. שישי, 21 ביוני 2019, בשעה 20:36

לקחתי אקסטה לפני כמה ימים, לכל מביני הסמים שבנינו (כלומר 80% מהקהילה), קיבלתי דאון אגרסיבי, במשך שלושה ימים לא הצלחתי להפסיק לבכות, להיכנס להתקפי חרדה, התמוטטויות עצבים מהקשות ביותר.

כן כן גם אני לא מתגאה בעצמי אבל היה לי רק שטר מסכן של מאה והרגשתי צורך בלתי נשלט לברוח מהמציאות, אז אקסטה.

הפסיכיאטר שלי כבר נתן לי על הראש אז תחסכו ממני.

מה יכול להפסיד מישהו שכבר איבד הכל?

________________________________________________________

אני בחיים לא אשכח את הפעם הראשונה שנחשפתי לסם בעוצמה חזקה מגראס. זה היה קוקאין שהכניס אותי כל כך עמוק פנימה. מסיבת הסקס הראשונה שהייתי בה, הגעתי מסטולה כמו שמתבקש- שיכורה. עוד לובשת בגדים בזמן שכל המסיבה בעירום.

ישבתי שם עם שלושה אנשים שהכרתי מהדאנגן, זוג נשוי, עם ילדים ואיזו בחורה אבודה. הם שאלו אם אני רוצה להריח ובשיא התמימות עניתי להריח מה? הם התחילו לצחקק ולקחו אותי לאחד החדרים. חדר מטר על מטר מסריח מסקס מזדמן.

הגבר נשכב על המיטה והבחורה התחילה למצוץ לו בזמן שאישתו מכינה שורות בעזרת כרטיס.

באתי מבית מאוד מאוד אטום ומיושן, חשבתי שקוקאין זה סם שיגרום לי לגמור על איזו מדרכה בתל אביב.

היא הדריכה אותי בקפדנות איך להריח בזמן שקול חניקות וגניחות מהדהד בחדרון הזה.

ואז הרחתי, 4 במכה. 

לא ידעתי איך להתמודד עם התחושות החזקות האלה, לרגע הרגשתי שלא כואב, לרגע הרגשתי שאפשר להניח את הכאב בצד, המוסיקה תפסה משמעות אחרת, הכל היה חד ופתאום זה הרגיש שאני יכולה לחשוב על עתיד.

ואחרי שעה זה נעלם.

בכל הזמן שהגבוה זרם לו בדם שלי פשוט ישבתי בפינה מרוחקת מכולם ובהיתי באוויר- בדיעבד משהו כל כך לא רגיל לקוק.

אני אחסוך מכם סיפור ארוך ומגיע ואומר לכם שמאז המסיבה הזאת לא הפסקתי לרגע עם הסמים.

ממסיבה למסיבה משהו אחר, חזק יותר, חלש יותר.

MDMA.קוק.קטמין.אלכוהול בכמויות

כל מה שהחזיר אותי לאותה התחושה

לכמה דקות האלה

ואז התמכרתי לאמדי. במשך שנה וחצי.

______________________________________________________

היום אני מכורה לשעבר, החלטתי שמותר לי פעם בחצי שנה.

 

תודה קהילה אהובה.🖕

 

 

 

הענק בגנו{Meani} - זה עצוב ממש
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י