אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוב(ר) ההרמון

אתמול היה דוב ויהיה גם מחר.
הכי דוב בהרמונה של הגבירה.
לפני 4 שנים. 26 ביוני 2019 בשעה 4:45

אני כותב אותי, פתוח וחשוף.

לא תמיד קל להיות חשוף ופתוח.

בטח כשאתה נזקק.

אבל, הרבה יותר קשה לא לכתוב.

להשאיר את עוצמות הרגש האלו אצלך.

להרגיש איך היא נוגעת בי, חושבת עלי.

להרגיש איך בזכותה אני מחייך גם כשאני עצוב.

לדעת שהיא דואגת לי, באמת.

עושה לי תשוקה אדירה לתת.

לדעת שגבירתי אולי יכולה להיות אכזרית לפעמים, אך תמיד תמיד היא טובה.

לדעת שככל שיכאבו חציה, אקבל אותם באהבה 

כי חצים של אמת היא יורה.

אני חשוף כמו ים, אבל כמו בים את הסודות האמיתיים והיפים רואים כשצוללים לעומק.

לכאן מגיעות אדוות הרגש, הקצף שמעל המיים.

וגבירתי צוללת בי.

Milonga​(שולטת) - בחרת במילים נעימות להפליא, דובון.
ומדויקות.
}{
לפני 4 שנים
rosso​(נשלט){Milonga} - תודה, גבירתי.
הלכתי למדף המילים הנעימות במעדניית המילים ובחרתי את המובחרות.
כשגבירתי, האדם המדויק ביותר שפגשתי, אומרת שבחרתי במילים מדויקות, אני מחייך בגאווה.
תודה!

לפני 4 שנים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - דוב מרגש כזה, רק את יכולה למצוא, גבירתנו. משהו משהו.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י