אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני ואני ואני ....

שמח פה ושמח שם
לפני 4 שנים. 28 ביוני 2019 בשעה 3:47

היום קצת יותר, קרעים פיסות.

לא חשבתי שזה יהיה עד כדי כך, לא חשבתי שהכתפיים שלי לא מספיק רחבות.

כשאנחנו צעירים חסרה בנו ענווה

כל הזמן חסרה לנו אהבה

כל החיים אנחני נכספים בכמיהה 

מרוב הרגלי לחושך ... לפעמים ... כבר לא רואה אור.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י