שקט נוזלי

הימים האלו.

הלחץ.

חוסר האוויר.

למרות שלקחתי.

למרות ששלי.

למרות שהצלחתי לבלום את הנפילה. 

למרות שאני מדוייקת .

עדיין מעבירה מצד לצד.  

וזה לוקח זמן.

והלחץ.

חוסר הנשימה קיים בימים האלו במיוחד.

ואני מנסה לנשום.

ולמרות הצורך להניח ראש.

לרגע.

רק לרגע.

אני זה מה שיש.

אז להסתפק בעצמי.. כי כרגע זה מה שיש.

וזה מספיק, או לפחות לבנתיים..

⁦♥️⁩ 

אמרתי שלא אבקש חיבוק..

אז אני לא.. אבל אחד כזה.. אמיתי היה עושה טוב.