לפני 4 שנים. 22 בספטמבר 2019 בשעה 19:42
משום מקום המוח שלי שלף את הריח שלך.
לשבריר שניה היה נירא שאתה עדיין כאן.
ריח של הבוסם שלך. ריח של גופך.
כה מוכר ואהוב.כה שלי.
מלטף,מחמם.אוטף ,מחבק.
ואז....ריק.
אני לא אוהבת לישון.
כול בוקר אוספת את עצמי , שבר אחרי שבר... חתיחה אחרי חתיחה ..
רק שכל פעם אני לא מוצאת חתיחה... כול בוקר משהו ממני נשאר איתך ... נשאר אתמול נשאר בחלום...
שוב חגים ....