שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלכודות של מילים

The Beauty of Suffering
לפני 4 שנים. 4 ביולי 2019 בשעה 12:06

אנחנו מדברים על צמד המילים הללו: ילדה טובה. 

אני מנסה להסביר לו עד כמה טמונה בתוכנו השאיפה הסמויה הזאת להיות ילדה טובה, לזכות בתואר הזה מול מי שמולנו. 

חלק יסתפקו בתואר הזה, אחרות שהן קצת כמוני, יקבלו את התואר הזה וינסו לעשות הכל כדי להמיט חורבן עליו.

(כמו באותן הפעמים בהן יד ליטפה את ראשי לצלילי המונח "ילדה טובה" ושניה אחר כך הוא חטף ביס) 

זה קצת מוזר להסביר לאנשים שלא חיים אצלי בראש את משמעות המונח הזה. גם לא לאנשים שלא מכירים את העומק החבוי בעולם הבדסמ. 

אבל הוא כבר לומד להכיר אותי, אחרי הכל, עוד מעט תחלוף שנה ועודנו מחזיקים מעמד בתוך מערכת היחסים המוזרה ביותר שיכולנו ליצור לעצמנו. מוזרה, אבל כל כך מתאימה לשנינו. 

זו שעת לילה, נרות דולקים בבית ושנינו זרוקים על הספה, כל אחד בצד שלו. רווים בסמים קלים ומדברים. 

המבט מושך אותי למטבח ואני מזהה עכביש בגודל של דינוזאור משוטט לו על הקיר בנחת ואני מזעיקה את החתול לגשת למטבח ולטפל בו. 

"אל תעשי את זה" הוא מבקש ואני לא מקשיבה. 

"די. אני מבקש ממך, העכביש מטייל לו שם, הוא לא עושה כלום והוא לא יתקרב אליך." הוא ממשיך. ואני ממשיכה לקרוא לחתול שיבוא להציל אותי לפני שאיעקץ ואהפוך לספיידרמן או משהו. 

"מיה, תהיי ילדה טובה ותקשיבי לי" הוא מנסה את מזלו. אני מחייכת והוא כמו ילד שמנסה ללחוץ על כל הכפתורים ביחד בתקווה שמשהו יעבוד וזה באמת מצליח לו. 

 

שתי דקות חולפות וצילו של העכביש גדל שם על הקיר לאור הנרות בעודו מטייל לו בנחת מעל ארונות המטבח. אני לא מתאפקת וצורחת לחתול שיקום מהשינה ויעשה את מה שהטבע לימד אותו לעשות לפני שהפך לגוש שומן פרוותי ואז הוא אומר:

"מיה, אני מבקש ממך, אם לא תהיי ילדה טובה, אני אתן לך עונש ואת תיאלצי להישאר פה על הספה ולא לזוז כל הלילה" 

"די נו, למה אתה סתם משגע אותי ככה?" 

אני מייללת 

הוא צוחק

ולא מבין

שעם כל הצחוק הזה שלו

כל התחתונים שלי רטובים.

 

(ובלילה הוא לחש: קדימה ילדה טובה, תראי לי עד כמה את יודעת להיות טובה עבורי) 

 

#פאקינגשתימילים

 

 

Honey Bee​(נשלטת) - ההאשטג בסוף - בול. בתכלס, כל הפוסט.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י