צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

People can Fly

צריך לחיות בשביל שיהיה על מה לכתוב
לפני 4 שנים. 5 ביולי 2019 בשעה 21:20

פעם לא יכולתי לבלוע אותך באופן שלם.
רכבתי עליך אבל לא היה לי אויר.
פעם לא הייתי כלבה ולא הייתי מותק.
פעם לא היינו באמת.

פעם לא היית קרוב אלי והייתי מתרחקת.
פעם הייתי אפילו בוכה ומעט צוחקת.
פעם כשהיית בא הייתי מוסרטת.
פעם היינו לא באמת.

ועכשיו , מה, מה עכשיו?
לחישות ושטיפות, אני ציפור שעפה.
עכשיו, מה, מה עכשיו?
השפרצות וגמירות, הציפור שבי עפה.

עכשיו יכולה לבלוע אותך על מלא.
פותחת את כולי , אני נשלטת.
ערומה באור מולך, לא מתביישת.
עכשיו אני באמת.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י