שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Bigger on the Inside

זו לא אני שרגישה, זה העולם שקהה.
לפני 5 חודשים. ראשון, 7 ביולי 2019, בשעה 09:08

גלי ענק של רגשות, מעלה מטה, מעט ההורמונים שאני לוקחת מעמיסים רגשית, הנטייה האוטומטית שלי להרגיש הכל באקסטרים, להתרחק מהעולם החיצון היכן שיכולה כדי לא לטבוע לתוך התקף חרדה מיותר נוסף. 

נצמדת להרגלים קטנים- עבודה, פרקים אפילו של פעם כמו תיקים באפלה ולו כדי להרגיש שוב במקום מוכר וידוע שאינו מפחיד.

לא עשיתי קניות של בגדים נעליים ושות' יותר זמן משזוכרת, לא התקרבתי לקניון אותו פרק זמן, רק שבזמנו אהבתי וכעת מתרחקת מההמולה.

ככ מתגעגעת לימים שהעולם לא איים עליי.. משהו בתוכי עדיין לא בסדר... מסתחררת, נלחמת ואבודה. תחושת הלבד מטביעה אותי.

לנשום..

ascertain​(שולט) - הכי חשוב זה לנשום...

ואולי במקום קניון אפשר חנות ברחוב שהוא מספיק ידידותי עבורך?
לפני 5 חודשים
יפעתי​(מתחלפת) - חשבתי על זה, בייבי סטפס.. ננסה
לפני 5 חודשים
ascertain​(שולט) - בייבי-סטפס - לטעמי - זה מינוח מחליש.

אני מעדיף לחשוב על חשיפה עצמאית הדרגתית יזומה למה שכרגע המערכת הקוגניטיבית שלך תופשת כאיום קיומי. זה מהלך של אומץ, של נחישות, של מאבק. זה ביטוי של העוצמות הפנימיות שלך נוכח משבר.
לפני 5 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י