סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Lexicon Ave.

Endless tears, forever joy.
Feeling every feeling, forever more.
לפני חודש. רביעי, 17 ביולי 2019, בשעה 17:07

תמיד כשאני בבית במדבר, אבא שלי דואג להזכיר לי לפתוח את ההשקייה של הגינה. הגינה המדברית לא מקבלת הרבה מים, ולכן כל פעם שמישהו נמצא בבית במדבר המשימה הראשונה שהוא צריך לעשות זה לפתוח את ההשקייה לכמה שעות. פעם היה לנו מחשב השקייה שאבא שלי קרא לו "הגמד", אבל השמש הקופחת די גמרה אותו באמצע העבודה - הגמד המסכן... פתח את ההשקייה ורק אחרי שבועיים כשהגיע אבא שלי לבית גילה שהגמד החזיר את נשמתו לבורא ולנו זה עלה מעל 2000 ש"ח למקורות. מאז אבא שלי לא סומך על שום גמד.

 

ברז ההשקייה המרכזי נמצא מתחת לחלון המטבח בחלק הישן של הבית. פעם, לפני הרבה שנים, מעל 30 שנה, סער ואני שיחקנו ברובטריקים ליד צינור ההשקייה. לא שיחקנו יחד, אלא שיחקנו אחד ליד השני - כל אחד עם הרובטריקים שלו. אני לא זוכר בדיוק מה היה שם, אבל אני זוכר שאני העפתי חול ואבנים כחלק מהמשחק, וסער כנראה פירש את זה כאילו אני זורק עליו אבנים וחול. אני זוכר את סער קם, מרים אבן בהפגנתיות ומטיח את האבן בפנים שלי. בדיוק על האף. ירד לי דם וכמה שבועות הייתה לי צלקת גדולה על האף.

 

כל פעם שאני הולך לפתוח את ההשקייה, יש לי גירוד קטן על האף.

 

סער, אגב, היום מאובחן כמבוגר בעל מוגבלות מנטאלית וקוגניטיבית. יעני מפגר.

 

Gaara​(שולט) - אני גם לא סומך על גמדים.
לפני חודש

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י