סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 4 שנים. 23 ביולי 2019 בשעה 9:32

אני רוצה את החופש ה(כמעט) מוחלט להיות מי שאני. לכל העומקים והסיבובים והספירלות שיש בי.
לא רוצה לצמצם ולהכחיד חלקים שיש בי.
רוצה גם את הביטחון המוחלט (כמעט) לעשות זאת. ביטחון בתוך קשר, זוגיות, אהבה.
אנשים חושבים שחופש זה היעדר מחויבות, היעדר היקשרות, היעדר ביטחון.
אני מבינה את זה הפוך לגמרי!
חופש זה המקום לבחור להיקשר באופן כל כך עמוק למישהו או למשהו, כי אנחנו רוצים ממש לגמרי להיות עצמנו המלאים איתו.
בידיעה ברורה ונוכחת שזה תלוי בחירה לחלוטין. זה יכול להיגמר מחר בבוקר או עוד שעה, כי ככה נחליט.

האם חייתי ככה? כן, בהחלט.

זה כואב מאוד? כן, מאוד.

זה גם חי כל כך כל כך.
לא במובן הרומנטי. לסבל כשלעצמו אין ערך. ממש לא. אבל לאהבה, לעומק, לעושר, לנראות, להיקשרות, ולאישור- להם כן. בהחלט כן.
סך החוויות האלה יחד, הכאב, והאהבה שנותנת מקום לכל- זה אושר.

אז אני רוצה זוגיות. כן. אבל בעולם היום המילה הזו מקפלת בתוכה באופן אינהרנטי, כמעט, ויתורים על העצמי. ויתורים שצרובים לי בדם ובעור ומסעירים לי את הכבד ועוד כמה איברים פנימיים (ולא, לא סערה מדליקה וחיובית כזאת). שנים שהתנגדתי התנגדות עמוקה לרצון הזה כי לא הצלחתי לראות מעבר לוויתורים, ולמסגרת ולקיבעון ולעוד דברים שעוד מעוררים בי בחילה ושהנוגדנים עוד מתרוצצים לי בדם ומונעים ממני מלרצות ממש לרצות.
עד שהצלחתי לראות בעצמי גם רצון בקשר, ובאהבה ובמחויבות עמוקה מרצון (התמסרות מודעת, נבחרת). ועוד כמה שנים עד שפיתחתי דימוי לכיצד אפשר לנוע על המתחים האלה מבלי לקרוס לאחד מהם. ל- "או/או" השנוא והמחניק כל כך.

אלוהים, גם כשאני מנסה לכתוב על מה כן יוצא לי כל כך הרבה מהלא.

אני רוצה מקום כזה שהוא ביטחון אמיתי ועמוק ומלא. לא הבטחה עקרה לעתיד, שאינו ידוע לאף אחד מאיתנו, ושלמעשה, גם ברמה הרגשית הוא נזיל מאוד מאוד. אבל מקום שהוא ביטחון הוא מקום גמיש, שיש שם רצון כן לראות אחת את השניה, ולהיות יחד.
הוא מקום שיודע ולומד לשנות ולהשתנות, כי היחד מספיק חשוב. ולא דורש לוותר על חלקים של כל אחת, להיפך. להרחיב אותם. להגביר. להביא אותם אל היחד. ליצור מהם, או אפילו רק לראות אותם. וזה בסדר.
זה חופש. וזה ביטחון. והם כן הולכים יחד.
וזו בחירה. בחירה של איך להיות. בחירה של מי רוצים להיות בשביל האחר.
זה לאהוב. באמת ועמוק את כל מי שאני ולרצות לאהוב ככה (בלי פשרות) את מי שמולי.

(וזה בלי פשרות ביחס לאהבה עצמה. ליחס אל האחר.
זה כמובן דורש גמישות ביחס ליכולת לראות רצונות מורכבים. יש לי דוגמאות לפשרות. דווקא כאלה שמבטאות רצונות מורכבים, לא ויתורים וקורבנות.)

 

דינמיט המהממת, נתנה לי השראה ומילים: 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=878876&blog_id=65541

Honey Bee​(נשלטת) - כתוב מקסים. ואני חושבת שלדעת מה לא זה כמעט הכרחי בשביל לגלות מה כן.
לפני 4 שנים
Chucha - אני נוטה להסכים :)
ועדיין לפעמים יש דרך לעשות כשעוברות מה"לא" ל"כן".
ותודה! ⁦☺️⁩
לפני 4 שנים
Yaara-g​(אחרת){עכבר} - כל כך חכמה.
לפני 4 שנים
Chucha - אהובה 😘
בדיוק רציתי לבקש שתעזרי לי לחדד
לפני 4 שנים
שרף אורנים​(אחר) - מאחל לך למצוא גם את הלא ובעיקר את הכן.. מחזיק אצבעות
לפני 4 שנים
Chucha - חמוד שאתה!
תודה.
אני לא חושבת שלמצוא זה העניין. יותר- ליצור.
אני צריכה להגביר את מה שכבר יש לי(המון!), ולצרף לזה עוד.
בכל מקרה, לקרוא אותך תמיד מחזק את ה"כן" :)
לפני 4 שנים
שרף אורנים​(אחר) - זוגיות זאת היכולת לתקשר ולהעניק רשת ביטחון ולא דווקא ויתורים או מגבלות כמו שרבים חושבים.
זוגיות טובה זאת היכולת לשתף את הצד השני בכל מה שמכילה הנשמה שלך. גם את האושר, את ההצלחות, הדברים הנפלאים וגם את הקשיים, את הפצעים הפתוחים ואלה שהבריאו והשאירו סימן, את הצדדים הכי אפלים שיש לכל אחד מאתנו בנשמה.. אני צריך לדעת לקבל את הסטיות ואת הפצעים של אישתי והיא צריכה לקבל את הסטיות והפצעים שלי, אחרת כל אחד יחייה בעצב, בשקר ובניכור שלא יעשה טוב לאף אחד.
שני משפטים שכתב אביב גדג' (האיש והאגדה) שאני מאוד מחובר אליהם: "חצי אמת גרועה משקר", "דבר חזק כשאתה מדבר אמת". זה כל כך נכון ושינה בצורה משמעותית את החיים ואת הזוגיות שלי. ברגע שפתחנו את כל הקלפים והתחלנו לשתף, הקדר התחזק בצורה משמעותית. המון חוסר ביטחון יצא מהנשמה של שנינו. העוצמה בלהגיד את האמת שלך, את כל האמת בלי להסתיר כלום, היא הדרך להגיע ללב של הצד השני ולהעניק ביטחון. כשהכל פתוח וידוע הויתורים הרבה פחות משמעותיים ובהרבה מקרים לא צריך להתפשר כי נוצרת אהבה כלכך חזקה שיכולה להתמודד עם הכל.
אני יכול לכתוב עוד מיליון מילים על איך תקשורת זוגית כולה להקחת שני אנשים ולהפוך אותך למאושרים בעולם.
לפני 4 שנים
דאדי מאמן לעונג​(שולט) - פוסט יפה, כן ועמוק.
לפני 3 שנים
Aציבעוני​(אחר) - פוסט חשוב וחכם
לפני שנתיים
God​(שולט) - פוסט יפה
לפני שנתיים
Chucha - תודה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י