צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

קולו של הצבע נטול הגוונים.

שחור, לבן, וכל מה שבאמצע.
לפני 4 שנים. 6 באוגוסט 2019 בשעה 4:40

את רוב האנשים משמש הלב כמשאבה.

במקרה שלי זה שק אגרוף.

ומילא אחד חדש כזה, מהניילונים..

אחד קשיח שיכול לספוג.

לא, לא.

שלי כבר מיושן, סדוק, קרוע.

ולא משנה כמה אני תופר, מדביק או מקבע,

כל חבטה פותחת הכול מחדש.

אמונה תמימה, שהאהבה תנצח,

מתנפצת לרסיסים.

במקומה מגיעה מסקנה - חייתי בשקר,

 

אין מקום לאהבה בעולם שבנוי מבדידות.

אין מקום למלאכים בעולם שחי בשקר.

 

https://open.spotify.com/track/42zJqS8TW1Lpsa186of3OY?si=s5TFL74pTxyRMc6k4ANPyQ

Synt​(נשלטת) - כמה כאב. הלוואי שהלב שלך ימצא את האהבה שמנצחת, היא קיימת
לפני 4 שנים
דף חדש​(אחרת){לב פועם} - הייתה במצב רוח כך אוהב ואופטימי בפוסטים אחרונים, מה קרה הפע
לפני 4 שנים
דף חדש​(אחרת){לב פועם} - מה קרה הפעם?
לפני 4 שנים
Secretstuff​(אחר) - אני תמיד במצב רוח אוהב, אופטימיות זה כבר עניין של נקודת מבט. והחיים קורים, כל יום :)
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י