לפני 4 שנים. 15 באוגוסט 2019 בשעה 15:37
היא שוב שופטת אותי ואני יוצאת מהכלים ..ופותחת לשם שינוי את הפה כי נמאס לי לשתוק, אני מתפרקת ואומרת מילים בלי הגיון בין שפיות לשיגעון ..
" אני אישה שעומדת בפני עצמה .. "חצי לוחשת לה חצי מרימה את הטון
"אני עושה מה שאני רוצה ואני עומדת מאחורי מה שאני עושה, עשיתי ואעשה, בלי להתבייש, וככה גם את צריכה להתנהג"
אני בולעת מילים וממשיכה..
"אני אומנם אמא, אבל אני לא קדושה, אני בן אדם, אני אישה, ולא הפכתי להיות חכמה יותר או מוסרית יותר רק בגלל שיש לי 4 ילדים,
העבר שלי, הרצונות שלי והאהבות שלי לא נמחקו ממני ברגע שיצאתי מחדר לידה, ובטח שלא התחייבתי ללבוש חולצת גולף וחצאית רחבה ברגע שהפכתי להיות אימא"
אז בבקשה...תפסיקי למשטר אותי. קפיש!
ואז היא מסתכלת עלי בעיני עגל ומחייכת ולוחשת בין שפיות לשגעון "אמא אני אוהבת אותך המון."
עד הפעם הבאה ...קפיש...
