שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 4 שנים. 25 באוגוסט 2019 בשעה 7:03

מתעוררת שוב באיחור. 

 

חזיה. 

תחתונים. 

טייץ. 

גופיה. 

נעליים. 

קפה. שחור. חזק. 

ולדרך. 

 

גמורה. סמרטוט. מותשת. כבויה. 

 

מגיעה. 

"בוקר טוב" 

חיוך מאולץ. כי חייבת להראות חוזק ואנרגיה טובה. 

ושוב קפה. 

 

ונשאבת לשיחות שלא בטוח שיש להן עתיד רק כדי לא להרגיש את הריק. 

 

ועכשיו חייבת להתאפס וללכת לטפל בדברים של גדולים. 

וכל מה שאני רוצה זה לתת לילדה חופש. 

חופש להיות היא. 

חופש להיות קטנה. 

חופש להיות עטופה ומוגנת. 

חופש לחבק אותו. תובע בתוכו. 

חופש להיות שלו. עברו. שייכת. 

 

חופש להיות לרגליו. 

 

⁦♥️⁩ 

אני יודעת  שאתה שם... 

אתה בא? 

 

 

הולמס​(שולט) - פתחי
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י