צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא שם.

אין סדר כרונולוגי בפוסטים. כותבת מה שעולה לי במוח באותו רגע. או מה שמציק לי. בוער בי. או סתם היה לי משעמם. נזכרת במשהו מהעבר. אין פואנטה. אין תהליך. אין מטרה. מקום להוציא מחשבות או חוויות נטו.
לפני 4 שנים. 30 באוגוסט 2019 בשעה 22:45

זה הכי אמיתי שהיה לי בחיים. כל כך רציתי משהו אמיתי בחיים שלי. אז למה אני בוכה כל כך חזק? ורועדת? כי רציתי, אבל לא באמת האמנתי ולא הייתי מוכנה לזה? כי אין לו רחמים? כי אמיתי, אז עד הסוף? כי האמיתי הזה גדול עליי? כי זה זמני? כי זהו? שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה? כי האמיתי הזה לא האמיתי שרציתי? כי זה יותר מדי? כי אין באמת תשובות לכל זה? כי אין לזה סיכוי? כי מה הטעם? כי אני רוצה למות מהבושה? כי הוא ניצח? כי הוא יכול עליי? מי יכול עליי בכלל? והוא כן? נתתי לו? למה? לא נתתי לו, הוא פשוט הצליח? יש לזה תשובות בכלל? יש משהו, חוץ מהתרסקות? 

דום משתין עלייך​(אחר) - תגידי מה איתך אתתת
לפני 4 שנים
Secretstuff​(אחר) - איך אני מבין אותך..
רק דרך אחת - לנשום עמוק, לקחת צעד אחורה.
להסתכל על הכול מלמעלה וחשב מסלול מחדש.
אלה החיים..
לגבי תשובות, הטריק זה להתרכז בשאלות החשובות.💙
לפני 4 שנים
Synt​(נשלטת) - כל כך מכירה את ההרגשה הזו.
בעיני, זה כואב כל כך כי זה אמיתי. זה כואב כי זה עמוק וזה חודר וזה מעיף וזה מפחיד ומטלטל ומעורר ונוגע במקומות הכי חשופים שלנו. תני לעצמך לשהות שם, בכאב האמיתי הזה שמפריד אותך עם עצמך.
וגם, לא תמיד יש תשובות לשאלות, לפעמים עצם השאלה זו התשובה
לפני 4 שנים
Synt​(נשלטת) - שמפגיש אותך עם עצמך*
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י