לפני 4 שנים. 24 בספטמבר 2019 בשעה 15:52
לפני 19 שנים ויומיים עזב את עולמנו יהודה עמיחי והשאיר לנו את מילותיו העוצמתיות להתבצר בהם.
הבוקר חשבתי על אחד מאותם שירים שהשאיר.
הימים ימים קשים על פני הארץ,
האגו משחק לרגליהם של אלו שמבקשים לעשות לביתם ושוכחים את טובת המדינה. המלחמה על האגו ועל הצדק לא שונה מכל מלחמה אחרת והיא עלולה להוביל לחורבן הבית היחיד שיש לעם היהודי.
מִן הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנוּ צוֹדְקִים
לֹא יִצְמֵחוּ לְעוֹלָם
פְּרָחִים בָּאַבִיב.
הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֲנוּ צוֹדְקִים
הוּא רַמוּס וְקָשֶׁה
כְּמוֹ חֲצֵר.
אַבָל סְפֵקוֹת וְאֲהָבוֹת עוֹשִׂים
אֵת הַעוֹלָם לְתַחוּחַ
כְּמוֹ חַפָרְפֶרֶת, כְּמוֹ חַרִישׁ.
וּלְחִישָׁה תִּשָׁמַע בַּמָקוֹם
שֶׁבּוֹ הָיָה הַבָּיִת
אֲשֶׁר נֵּחֵרַב.