בימים האחרונים אני מעורערת ומהורהרת…
לא מוצאת את עצמי בכמה מקומות ומישורים…
נעים לי במקום אחד אבל זה הופך את החלקים האחרים לחלולים,
מדברת אבל זה רק מדגיש לי את הלבד,
רוצה לאהוב אבל לא יכולה אותך…
האהבה שלי מחכה בפינה רוצה ומשתוקקת לצאת אבל אין לה כתובת כרגע…
מרגישה במעיין בור שהצדדים שלו שומרים עלי ונעימים וחוסמים את הרוח המטלטלת אבל לצאת ולהמשיך את הדרך יהיה לא קל וידרוש מאמץ והתחושה של העטיפה מחממת..אז בנתיים לפחות זה קוסם לי וכובש ונותנת לזה.
לשנייה מרגישה את היד שלך מזיזה לי את החוטים ומשחקת בהם כדרך הגב מושך ומשחרר וזה צץ לפעמים ומרים ראש זה חזק מאיתנו וזה להבדיל מהשווה שבינינו בדרך כלל….
זה מפתה כול כך, זה עיינין של שנייה או מילה או משפט שמזיז לי עמוק.
אחד מהחוטים מחובר לי ישירות לכוס משחק ולא עוצר, הגוף גועש, הכוס נרטב מהר ומגיב ורעב למגע, הבירכיים מפשקות את היריכיים לצדדים ופותחות לרווחה ,השפתיים מגורות הדגדגן בזרמים והכוס כולו נפתח לפניך ובשבילך רק תסתכל ותבחן ואז גם תתפתה ואז, בבקשה ממך, תקטוף ותקח ותחפון ותכאיב ותטעם ותסתור ותכניס ותוציא ועמוק וגם אם רק תשתפשף ותחכך וגם אם זה רק עם הקצה או רק עם האצבע…..
אקח את זה ממך, גם ואפילו אם זה יהיה רק זה….
התקווה למישהו אמיתי שאוכל להיות בשלמות איתו גדלה כול יום..
לא הפסקתי לחפש גם אם זה בהילוך איטי כרגע...
הנפש מחפשת וזקוקה לכתף להתנחם בה, לריח להתגעגע אליו וחזה להניח עליו את הראש ולהסדיר את הנשימה אחרי הסערה שלנו…
את השקט הזה…
מישהו לנחות איתו...
אני יודעת ובטוחה שיקרה מזה לא דואגת ויש לי סבלנות משתדלת לפחות… ועיניין התזמון סומכת עליו שיהיה הכי נכון כי זה בדרך כלל ככה בחיים…