זה לחיות את המשפט הכל בראש (אפילו מה שבלב ושבכוס) וגם קשה יש רק בלחם (ובזין) וגם אותו אוכלים
זה לבחור לתת את כל כולי גם אם לא אקבל אותו דבר בחזרה
זה לחוות כאב שורף ועונג מתוק שחודרים עמוק לתוך הנפש שלי ומזיינים לה את הצורה בכל פעם מחדש
זה להתחרמן מכמה שאני זונה שלא יודעת להגיד לא
זה לוותר על מילת ביטחון כי גם ככה לא אשתמש בה כי אני יכולה הכל הכל אם אני רוצה (זה אמיתי. בדקתי)
זה לבכות וליילל ולצעוק ולרייר ולהתחנן ולכאוב ולבקש עוד במקום די
זה להצליח להגיע לקרקעית של הבור שבתוכי ולהתפלש בבוץ המלוכלך של הכאב והריק ולדעת לשהות שם ולא לברוח (למרות שאני מתה מפחד)
זה למתוח את עצמי לקצוות ולדחוף ולדחוף עד שהקצה זז ותופס מקום חדש
זה לבלוע את הכאב ואת הזין שלך ביחד ולא להשאיר טיפה
זה לספוג ולהכיל ולהיות ולהרגיש חזק וליפול עוד יותר חזק ואז לקום וליפול שוב בלי להפסיק
זה לא לדעת להתאפק או לסתום או לסנן או לשתוק, אפילו כשצריך
זה לא ללכת ולא לוותר ובעיקר לא לברוח. מעצמי
זה לבחור להתעלם מקולות ההיגיון שמנסים לנרמל אותך ולבעוט להם חזק בביצים
זה לא שפוי וזה מטלטל וזה משוגע וזה מדליק אותי
זה לגלות יחד איתך כל פעם מחדש איך כל גבול שלי הוא מלאכותי ובעצם אני בלי, לגמרי בלי
זה לנטוף ולנזול ולבעור ולרעוב כל הזמן ותמיד מכל דבר שמזכיר לי אותך
זה לדעת שאני משהו מיוחד (אבל לא להרגיש כזאת)
זה להיות הכל וכלום וכן ולא ומלאת סתירות וסטירות ומכות מבפנים ומבחוץ ותמיד לבקש עוד
זה להתרגל לצביטה הזו בלב כשאומרים לך כמה את אחרת ולא תקינה וחסרת גבולות ומופרעת וטועה
זה להבין שגבולות אמורים לשמור עלי אבל לבחור להישאר בלעדיהם עירומה ופגיעה ובעיקר אני
זה לדעת שאני מספיק חזקה כדי ליפול בלי להישבר ולכאוב בלי להפסיק לנשום
אבל זה הכי
להגיש לך את הלב שלי חשוף ומדמם ולסמוך עליך שתדע לשמור עליו (כי אני לא יודעת)
