לפני 4 שנים. 13 באוקטובר 2019 בשעה 7:25
מצוי בארץ רחוקה,
לא יודע אפילו את השפה,
אבל מביא את עצמי,
וזה כנראה בינלאומי.
יושב במסעדה,
לאחר גמר הארוחה, מודה ומשלם.
לפתע רואה מוס קפה שהם מכינים במקום,
מבקש לרכוש מנה לקחת עימי.
הקופאי ישר קורא למלצר,
הם מחפשים כוס חד פעמית עבורי,
שהרי הם לא ערוכים לרכישה שכזו,
מוצאים...ממלאים את הכוס עד סופה,
משום מקום מוצאים גם כפיות חד פעמיות,
מגישים לי...
שואל כמה זה עולה ? -
מחייכים...בשבילך בחינם...תהנה...
למרות המראה המתנשא שלי,
יש יאמרו השחצני,
אני אחרת כ"כ בתוך תוכי...
אני כלפי אחרים, תמיד מאיר פנים,
מחייך, מקשיב, מפרגן,
לעיתים יחסי זה בעוכריי,
מרגישים חופשי לדרוך עלי...
ולא בקטע המרגש...מבחינתי..
בגילי המופלג כבר לא אשתנה,
שמח שיש היודעים גם להעריך...
כלפי חוץ, אני אמשיך לחייך ולפרגן,
בפנים...הסיפור שלי אחר...אפל...