הנוף בסוואנה שלי

שתי שלגיות, כי אחת לא מספיק.
שתי סאביות.
בשביל מה זה טוב ? איך אפשר ? איך זה מרגיש ? איך מנצחים את הקושי הטמון שמה ? מאיזה מקום זה בא ? למה צריך את זה בכלל ?

אין לי תשובות לשאלות הללו, לא באמת ממש. אני רק יודע שאני פוליגמי, וגם הגננת, אבל באמת ממש. שנינו פשוט תמיד היינו ככה. ככה טוב לנו.
בכל מקרה בחרתי לפרט מעט על האני מאמין שלי, שלנו.

***

אני כן יודע, שאנחנו מנצחים, את הקושי, את המקום הבעייתי הזה. לא סתם שמנצחים, אלא ממש. עדיין ברור שזה קצת מוקדם, בלשון המעטה, לשבת על זרי הדפנה.

כל התמודדות בחיים, מורכבת מסידרה של התמודדויות, משמעויות יותר, או פחות. לדעתי, ההתמודדות של סוף השבוע הזה, היתה משמעותית, בדרך לניצחון. איך שזה נבנה בהתחלה חשוב מאד וקובע מאד להמשך. לדעתי, ניצחנו, שלושתינו, בענק לגמרי, את הקושי הטמון שמה.

יוצא לי לשמוע לבטים אצל אחרים בנושא הפוליגמיה. יש כל מיני שיטות לעשות את זה. יש כל מיני סוגים של פוליגמיה. הרבה אנשים כששמעו על האופן בו אני רואה פוליגמיה, אמרו שאני לא פוליגמי בכלל.

הגננת ואני זוג, אבל ממש. לצורך העניין, אנחנו יחידה אחת. איך אמרה לא סתם שיפחה, יש רווח מאד צר בחיבוק שבינינו. איזה משפט מדהים ? איזה כיף שזה באמת ככה. האפשרות להכנס אלינו, לדעתי לפחות, וכך אנחנו נוהגים, היא לקבל אותנו בתור זוג. יש כמה אפשרויות של התנהלות שמה מולינו.

***

במקרה הזה שלנו, קובלט מקבלת אותנו בתור זוג, ואנחנו עומדים מולה בתור זוג. יש לה יחסים עם שנינו ביחד, ולשנינו ביחד, איתה. כמובן שניתן לפרוט את זה ליחסים עם כל אחד מאיתנו בנפרד. זו בגדר תמימות לחשוב אחרת. עדיין, אנחנו מנתבים את היחסים למקום שהיא בעצם סאבית של שנינו. כמובן שחייב להיות מאסטר מוביל בכל רגע נתון. כרגע זה אני, אך לגמרי ייתכן שזה ישתנה להיות הגננת. נראה כבר לאן יוביל אותנו הגורל, ונזרום איתו.

***

אני רואה אפשרות נוספת, סאבית רק של הגננת. וגם האפשרות הזו קורמת עור וגידים. יש כמה התחלות כאלה פה ושם, עדיין שום דבר לא התהווה מספיק.

***

בתפיסתי, יש חוסר סימטריה ברורה ביחסים כאלה. צריך להתבונן מנקודת ההסתכלות של כל אחד משנינו בנפרד.

כמובן שצריך להתייחס לשתי אפשרויות השונות באופן משמעותי, שהן, סטוץ, ויחסים רציניים. אנחנו מקבלים ומתנסים בשתי האפשרויות.

כל הדיון המעמיק בהמשך, מתייחס ליחסים רציניים. במקרה של סטוץ, הגבולות הרבה יותר פשוטים.

כמובן יש גם, התנסויות סטוציות, בהן הגננת ועוד מישהי, מסשנות אותי ביחד.

היחסים שלנו עם קובלט נבנים בתור יחסים משמעותיים, אנחנו מכוונים שם לטווח ארוך ועמוק.

***

הצד שלי:

אין לי קושי, בלראות את הגננת דומית למישהי נוספת. בין אם אני גם דום מולה, או שלא בכלל.
תיתכן אפשרות שאני נשאר מחוץ ליחסים האלה. בגדר חבר של החברה. יש לגננת מספיק מקום בלב, לעוד יחסים כאלה. הם כמובן יקחו, למשל זמן, מהיחסים שלנו, אבל אני יכול לקבל את זה. יש שם משהו ביחסים כאלו, שיעשיר אותי, שיתרום גם לי, אפילו אם אני לא ביחסי יישות עם הסאבית שלה.

לא מסוגל להעלות על הדעת, לראות אותה מתמסרת למישהי אחרת. ברגע שהיא דומית של מישהי או אפילו מישהו, זה מוציא את העוקץ עבורי מכל העניין. החלטנו שהיא לא תיקח לה סאב, אלא רק סאבית. למרות שלעיתים יוצא לנו להתקל במפגשים שנורא בא לה לעשות מישהו, ואנחנו הולכים עם זה. אני מפרגן לה שמה, והיא שומרת עלי, על הגבולות שלי שמה, שהם די ליברליים.

מבחינתי, הגננת עומדת על מרצפת מזהב. אני זה ששומר, שאף אחת לא תתקרב למרצפת שלה, היא קדושה בעיני. המרצפת הזו, לא ניתנת לחלוקה בעיני.

***

הצד של הגננת, {למיטב ידעתי}:
הגננת יכולה לקבל, שתהייה לי עוד סאבית, כל זה בתנאי, שגם היא דומית שלה, במידה זו או אחרת. ייתכן שהיא רק תסייע בידי בסשנים, וייתכן שתהיה גם שולטת שמה. בכל מקרה, יש לה צורך, לפחות במידה מסויימת, להיות דומית מולה.
זה מנטרל עבורה חלק גדול מהקושי. אין בכך כדי לומר, שהקושי לא קיים שם. הוא קיים, ויש צורך להתמודד איתו.

יש סאביות שלא בקטע של נשים. מה שמסתבר, שברגע שהן פוגשות את הגננת, הן שוכחות תכף ומייד שהיו ככה בעבר. הגננת פשוט בלתי ניתנת לעצירה. היא כובשת כל מי שנקרה בדרכה. היא פשוט מדהימה.

היו מקרים שפגשנו, כאלה שלא בקטע של נשים, שבאו אלי, אבל תכף ומייד הן התמסרו לגננת, {במקום אלי {מבט עצוב בצחוק}}.

יש לגננת כישרון גדול, לפתוח בתולות דו מיניות. כמובן שזה לא מחוייב המציאות בכלל. אין לגננת {כמו גם לי} כוונה לגרום לכל הסטרייטיות להפוך עורן. ;-)