בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Into the wild

But who can remember pain, once it’s over? All that remains of it is a shadow, not in the mind even, in the flesh. Pain marks you, but too deep to see. Out of sight, out of mind.
לפני 9 חודשים. 26 באוק׳ 2019, 22:34

סוף סוף ריצה בגשם אמיתי. כמה חיכיתי לזה כל הקיץ.
שעה בחוץ בגשם, וכולי הייתי רטובה.
אני אולי הבנאדם היחיד בעולם שנהנה מזה שגם הגרביים שלו רטובות.
יש שיגידו, מזוכיזם. אני אגיד, יש מצב שזה מה שהרטיב לי את התחתון, ולא הגשם.
אבל חלק מהכיף זה שכבר הכל רטוב, ואז הגשם כבר מפסיק להזיז או להציק.
בכל אופן מאחלת לכולנו שנה רטובה (;

 

Nighthawk​(שולט) - את לא היחידה שאוהבת לרוץ בגשם..
לפני 9 חודשים
שולץ s - נכון. את לא היחידה.
לפני 9 חודשים
Ultraviolet​(נשלטת) - רגע, אני בשוק! אני לא היחידה שאוהבת לרוץ בגשם. ועוד שני אנשים כתבו את זה. בכלל אני לא אוכל להתאושש מזה
לפני 9 חודשים
שולץ s - ברור. וגם לי מרטיב את התחתון.
וכל הנעליים וכל ס"מ בגוף.
לפני 9 חודשים
Venomous - אני גם שמח שסוף סוף הגיע החורף
לפני 9 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י