שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

chickita bonita

יש ונדמה הזיכרונות אך הבל
כי ערפל קורן עוטף בלאט
מחוז העבר האושר והסבל
כאב הפצעים ונחת המקלט.

הלא חלום היוותה פינה נסתרת
דבקות ליבי בלב קרוב וער
ויום בהיר וקר ואח בוערת
ורחשי הזך והנוהר.

יהי כל עברי חלום נראה אי פעם
אך במדבר חיי הוא נחל לא אכזב
אכרע אליו דומם בלי מרד ובלי זעם
לרוות בו צימאוני בלהט השרב
לפני 4 שנים. 5 בנובמבר 2019 בשעה 19:27

 תאמיני.. תאמיני... תאמיני... 

אני לא אפגע בך עוד 

אני אפתיע אותך 

ו... תתפלאי.... 

אני כן יודע לשמור סוד

נשבע לך... 

בילדים שלי 

באמא שלי 

נו פחדנית.... תנסי.... 

אין לך מה לחשוש

הפחדים הם רק אצלך בראש

תפתחי..

תפתחי  ת'לב

תפילי..... תעיפי 

את החומות

תפטרי,,, ש'תחררי.... 

מהעבר וממחשבות קדומות

מבטיח.... הפעם לא יקרה 

זה נצור שמור ונעול

"דיס איס פייט קלאב  פירסט רול" 

 נודר לך נדר כלום לא יוצא מזה החדר.   

טעיתי, הבנתי, השתניתי.... 

 

נו... תפסיקי  עם כל המחיקות 

ודי לחשדות וולספקות

 

את ממש מעליבה אותי

עם כל החוסר אמונה

אז מה אם אז טינפתי

וזיהמתי כל פינה?

בחייאת רק עוד הזדמנות

להוכיח לך אחרת

תני לי להתקרב אליך

לאהוב אותך 

לעשות אותך מאושרת... 

פתיין אשליות

להטוטן של מילים

אייא יאייי.... ואני כן אני...

שנשבעתי לשמור לי אמונים

אני....

שיודעת כמה אתה רקוב בפנים

אני... 

 

שכאב השברים עוד טרי ונושם 

שהיה לי ברור שהשד קיים, 

והוא רק ישן... 

בחולשתי העיוורת

פתחתי לך  דלת 

שתבוא בה שוב עם כל הבהלת

כמה רגעים,

כמה דיבורים 

כמה סיפורים

כמה מילים 

 

ואני גומעת כמוכת צימאון

מנה הגונה של טיפות שיגעון 

מכסה את עיניי 

ברעלה של רעלייך 

אוטמת  אזניי 

פן יחדרו כל שקרייך

 

 

 

תכלס הכל היה רק בדייה

החולה נשאר חולה

ואני נותרתי פתייה

מכל הבטחותיך

נשארה רק בחילה

 גם בשמיים לא תזכה למחילה

נגזר עלייך מאסר עולם 

לחיות עם עצמך זה העונש המושלם

ובכל פעם שתנסה בי לפגוע 

יחזור עלייך בסיבוב כל הרוע

 

ותשוב ותשתה את דמך

שכזכור....

אינו מותר מהבהמה.,! 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י