אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Ozraein under cover

פסקת ההתגברות
לפני 3 שבועות. רביעי, 13 בנובמבר 2019, בשעה 09:05

אני חרדתית. לא ברמת הסיסמה אלא ברמת האבחון. אני התגלמות הבדיחה ״למה בתל אביב לא נרשמו נפגעי חרדה? כי כולם על ציפרלקס״. אבל לי זה לא עוזר במיוחד בעתות משבר כגון אלה. או שבעצם כן עוזר, כי אם היה קורה מה שעובר לי בראש, מצבי היה בכי רע. 

לקח לי שעתיים להירדם בלילה, מה שלא קורה אף פעם. פחדתי שתהיה אזעקה. התעוררתי המון, וכשישנתי חלמתי שאני צריכה להגיע לקומה למעלה ושמישהו חיבל במדרגות. זה מוטיב שכבר הופיע בחלומות. היה לי פתרון הפעם, אבל איכשהו החיבור בין הקומות היה ממש עקום.

אני רואה שהתהליך והטיפול מצליחים מצד אחד, ומצד שני עדיין קיים הקונפליקט עם ההרגל הישן להתקשר ולצרוח באימה: ״קח אותי מפה!!!! אני מפחדת!!!!״. אבל המציאות חזקה מהכל והיום גוש דן התעורר לבוקר של כמעט חזל״ש. מפה לשם, נרגעתי. קצת. יחסית. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י