צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

והיד רושמת

כל הקלפים על השולחן
לפני 4 שנים. 13 בנובמבר 2019 בשעה 19:12

אני מצטערת אל תכעס.

אני יודעת שאכזבתי אותך וציערתי אותך. מודה, זה היה גם קצת בכוונה, אבל עכשיו כשאתה כאן מולי אני מבקשת - אל תתייאש ממני, אל תכעס, אל תעניש, לא אעמוד במבט המאוכזב שלך. 

תשמור עלי, חבק אותי, הפוך אותי על הבטן ותשכב עלי, תניח עליי את כל כובד משקלך. הידיים שלי יהיו למעלה, לא תצטרך לקשור אותי וגם לא לסתום לי את הפה, אהיה שקטה כשתבעל אותי. עטוף אותי בשקט התוקפני שלך ותכנס לתוכי.

רק לאחר מכן, אחרי שתגמור בתוכי, כשסערת הרגשות תחלוף וארגיש רגועה ובטוחה, תהפוך אותי בבת אחת על הגב, תסטור לי בחוזקה ותטיל עלי את השתן החריף שלך. 

תלך להתקלח ותשאיר אותי כאן מתבוססת בנוזלים שלך ומנסה להסדיר את הנשימה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י