לפני 4 שנים. 16 בנובמבר 2019 בשעה 10:36
אני כבר יודעת איזה קורסים אני רוצה לעשות,
ובוודאי שכבר שמתי עין על הפרופסור בר המזל שאעשה אצלו את המסטר.
אני ביחסים טובים עם המזכירה, אז היא בטח תתן לי לתרגל איזה קורס סבבה.
יש כמה דוקטורנטים שאני מכירה שיש להם משרד, והם מחכים ליום שבו סוף סוף אהיה זכאית לשולחן באוניברסיטה ואבוא לשבת איתם.
ואני מכירה את הכיתות, את המרצים, את הסטודנטים.
ואני יודעת איך הכל יראה, וכמה טוב יהיה לי, ובמה אוכל לעבוד.
ואת כל זה אני הולכת לזרוק לפח בשביל עוד איזו הרפתקאה.
יותר מדי פעמים שחטפתי רגליים קרות והתחרטתי, הרגשתי רע לפני ופחדתי, ובסוף הכל היה בסדר, כאילו ממש בסדר.
אז המסקנה היחידה המתבקשת היא שכשאני מפחדת ממשהו - לא אומר שלא צריך לעשות אותו.
מתי אני אלמד להשאר באזור נוחות?
