לפני 4 שנים. 21 בנובמבר 2019 בשעה 20:57
תמיד תהיתי לעצמי מתי מישהו משוכני הכלוב יזהה אותי במציאות....הרי זה לא מסובך לזהות אותי, בגלל הלבוש, בגלל העקבים, בגלל הגובה ולמי שמכיר מקרוב - החיוך.
אז פעם ראשונה שזה קרה, זה היה לפני כשנתיים, על ידי ברמן חתיך ששירת אותי ואת בן זוגי דאז, כשישבנו אצלו על הבר והחלפנו איתו בכיף חוויות אופנוענים.
למחורת הוא צץ לי בתיבת המסרים והזדהה שהבחור שפלרטט איתי פה באותה תקופה למעשה היה החתיך המקסים מאתמול....
תאמת, היה ממש נחמד.
והינה שוב אתמול:
ממהרת מהעבודה לתחנת האוטובוס הקרובה, מלווה בשתי קולגות. במדרכה מולי מתקרב גבר גבוה מרשים וכמובן חתיך, שנועץ בי מבט ואני כמובן לא יכולה להוריד את עיניי ולא במבוכה.
בערב מחכה לי הודעה פה בתיבה...
ושוב
נחמד לי נורא!
:)
