בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נאמנות ותשוקה

משתף אתכם במחשבות שלי, ברגשות, בתשוקות...
לפני 4 שנים. 4 בדצמבר 2019 בשעה 6:36

התעוררתי הבוקר עם תחושת געגעוע. אף פעם לא הבנתי כשהיא היתה אומרת לי שהיא מתגעגעת.. איך אפשר להתגעגע למישהו שנמצא מולך עכשיו, שחיבק אותך ונישק אותך לפני שניה?! איך אפשר להתגעגע לאדם שלפני דקה עוד היית מכורבל איתו בשמיכה?! 

איך אני יכול להתגעגע לזאת שלפני כמה דקות נישקה אותי , שניה לפני שיצאה לעבודה ואני עוד נמנמתי?! איל יכול להיווצר כזה מחסור בנשמה למישהו שנמצא איתך כל יום?! איך נוצרת כזאת ריקנות כשיש כזה שפע?!

אולי זאת רק החרמנות שגדלה בתחתונים שלי ושאני מסרב לפרוק עד שיעברו הימים האדומים?! אולי זה לא הפורקן אלא הנתינה שכלכך חסרה לי. הנתינה הנוספת, מעבר לאהבה ה"רגילה", מעבר ללהיות ביחד, לשוחח על היום שהיה, לחלוק את הקשיים ואת הרגעים הקטנים של אושר מעבר למחוות קטנות כמו להכין לה קפה או ארוחת ערב... הנתינה הזאת שהיא בעצם "מהות הקיום" שלי, האוויר לנשימה שלי... 

לא רציתי לספר לה שאני מתגעגע, כי היא תדאג, כי היא תפיל את זה עליה ותאשים את עצמה שהיא לא משקיעה בי מספיק, שהיא נותנת לעבודה להשפיע עליה... אבל היא מרגישה שזה מגיע כשאני מזכיר לה חמש מאות פעמים ביום שאני אוהב אותה... היא מרגישה הכל, היא יודעת לקרוא אותי בעיניים עצומות, אני אמנם אוהב אותה כמו שאף גבר לא אהב אישה (חי בסרט,אני יודע, תפרגנו), אבל היא.. היא אוהבת אותי יותר !

Zohe{האיש שאיתי} - כמה שאני מבינה אותך. זה בדיוק המשפט שאמרתי לו הבוקר כשקמנו. אני מתגעגעת.. מתגעגעת אלינו ביחד, בזמן איכות שלנו, שעה שעתיים שלוש.. בלי הבית, בלי הילדים, בלי העבודה.
לפני 4 שנים
עומק של שליטה{שולטת} - אתה באמת אוהב שרק בסרטים ראינו כזו אהבה
אני זכיתי לכזו אהבה וזה הכי נפלא שיש!!
מכירה מעטים שאוהבים בצורה כזו!
אשריה!!וגם אשרייך!
לפני 4 שנים
שרף אורנים​(אחר) - תודה חברות יקרות. חיזקתן אותי מאוד
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י