בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלכודות של מילים

The Beauty of Suffering
לפני 4 שנים. 5 בדצמבר 2019 בשעה 15:47

ואז כתבתי לו: "בא לי שתבוא כמו בפעם הראשונה, כשחיכיתי לך עם כיסוי עיניים, בלי לדעת איך תריח, איך הגוף שלך ירגיש ואיך הלשון שלך."

 

 

 

 

 

ואז הוספתי: "גם בא לי לאכול שניצל עם פתיתים." 

 

 

 

כזאת אני, מדליקת גברים. 

 

(והוא רק נקרע מצחוק ואמר: מטומטמת. בלי לדעת שאני באמת כזאת) 

 

#סיפוראמיתי

 

(בתמונה: לא אני, לא הבחור שיש מצב שהוא מחפש שם שניצלים בקימונו ועל הקיר: מתכון לפתיתים, או שקר אחר. אני לא באמת יודעת יפנית)

ג'ינג'ר41 - וקטשופ.
אהבה.

דמייני לך כאן כמה שורות מכילות ומחבקות על כמה את לא מטומטמת ולמה את קוראת לעצמך ככה.
לא באמת.
תכלס, אני הרבה פעמים מטומטמת
וחיה בשלום ושלווה עם המילה.
מה רע?
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י