לפני 4 שנים. 12 בדצמבר 2019 בשעה 9:55
כתבתי שלא מתאים לי
לא מתאים לי להתעצבן
לא מתאים לי הציפייה
לא מתאים לי האכזבות
והקנאה.
לא מתאים לי להיות בפקק של כמה ימים,
בשביל טיסה של שעה.
וגם כתבתי....
שאני לא באמת כלבה, שרק רציתי להיות שלך.
אמנם אלו דברים קשים שיצאו בזמן כעס
אבל יצאו מהלב, וזו האמת שלי.
כל פעם אני טורקת את הדלת הזאת שוב
ואתה רק יכול רק "להבין".
בטח מחכה שיעבור לי ה"קריז", שאתה קורא לו עונתי.
ואני ? אני מרגישה לכודה.
בתוך הכמיהה המוטרפת הזו להיות איתך
בתוך קולר ושרשרת של השליטה
כשאני איתך, מרגישה בכלוב מזהב
כשבלעדיך, אני מרגישה יתומה.
😔