הדלקת נרות בבית. אני מביטה בנרות דולקים אבל המחשבות נודדות למקום אחר.
נודדות לכמה ימים קודם שהוא הביא קופסה עם נרות ולא נרות דקיקים לחנוכיה. נרות גדולים ועבים שמייצרים הרבה טיפטופים.
אני שוכבת חשופה על ריצפת העץ. הוא יושב על כיסא מעלי. מוציא נר ראשון. טיפה ראשונה נוחתת על גבי ואחריה עוד אחת ועוד אחת ועוד ועוד. כמו ילד שמנסה ליצור משהו מטיפטופי נרות הוא מנסה לצייר משהו על הגב שלי.
הטיפות נוחתות על התחת שלי. הוא מפסק לי את פלחי הישבן ומטפטף היישר על החור. נהנה מאנחות הכאב שלי. מתמקד בחור כדיי לייצר פלאג אנאלי מטיפטופי נרות.
הוא הופך אותי על הגב. הטיפטופים ממשיכים על הכוס שלי שכבר בוער ולאו דווקא מהשעווה. גם הטבור שלי הופך במהרה לבריכונת שעווה אדומה.
אבל את יצירת האומנות שלו הוא שומר לסוף. לייצר לי חזיה משעווה. מתמקד בשדיים שלי. לא משאיר טיפת עור חשופה. בחזיה הזאת אין ממש מחשוף.
אני סופגת את השעווה ואת הכאב לתוכי. מחכה שהוא ייתן לי את האור האמיתי. את הנר העבה והזקור שלו שיאיר אותי מבפנים.
