רעשים של שקט

התחלתי להגיע באופן קבוע למפגשי הקשירה, ככל שמתאפשר לי עם הלו"ז הצפוף של חיי, ואני כבר מרגיש את ההבדל.

הצורה בה החבל מחליק לי ביד יותר זורמת ורציפה, הקשירה יותר מדויקת והדוקה.

לאט לאט חוזר לרמה בה הייתי, ואני מניח שתוך חודש אתחיל לעלות לשלב הבא, ומשם מי יודע לאן...

ועדיין, יש אי אלו חסכים ליצרים הסאדיסטיים האפלים שלי.

כבר הייתי במקום ההוא, וצמא לחזור אליו.

לריח העור של של שוטי הזנבות

לאנקות הכאב העצורות

חום הגוף החלקלק מזיעה

המבט המתחנן לעוד

ניחוח החרובים (😂😂)

כבר יום רביעי, שיגיע כבר סוף השבוע...