שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואני ואני ואני ....

שמח פה ושמח שם
לפני 4 שנים. 29 בדצמבר 2019 בשעה 0:36

היא אמרה לו, הוא ישב לרגליה בג'ינס ומגפיים.

היא ליטפה לו את הזיפים בסנטר ועל הלחי, הוא השעין את הלחי על היד שלה בתנועה לא מודעת.

הוא היה מודע עד כאב למצב, ריח עמוק של פרחי חורף ונשיות מתפרצת, הוא נשם אותה.

היא העבירה את היד אל העורף שלו, מועכת מעט את שריר הטרפז שלו.

 

כמה שאתה גדול היא צחקקה כשמעכה את מבושיו ברגלה נעולת המגף.

אצבעותיה ירדו אל החזה שלו, היא הרגישה את הפטמה הקשה דרך בד החולצה וסובבה אותה בכח.

היא צחקקה.

כמה שאתה גדול תמיד אהיה מעליך לחשה.

שרף אורנים​(אחר) - המשפט אחרון מחרמן בטירוף.. כיף לקרוא אותך
לפני 4 שנים
מפית​(אחר) - תודה יקירי
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י