בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פחד, כאב וכנות

לפני 4 שנים. 6 במרץ 2020 בשעה 9:39

א' הוא לא בדיוק הטייפקאסט הפיזי שלי אבל נפגשנו לפני שבוע לבירה ידידותית והיה קליק.

עדיין לא ברור לי מה גרם לי לשנות את דעתי... ההשערה שלי היא שזו הגישה החיובית הקלילה שלו בשילוב עם מוח חד.

הוא לא שאל שאלות מטומטמות, לא הייתי צריכה להסביר דברים פעמיים, הוא הבין רפרנסים ונתן כאלו משלו, השיחות איתו זרמו והוא הקשיב באמת, שזה לא מאוד נפוץ.

לא הייתי צריכה להפעיל את כוחות העל שלי כדי לפקס אותו. בקיצור, כיף.

 

הסשן התחיל בקצת אגרופים לכתפיים ולבטן ובבעיטות, ככה כדי להגיד שלום.

הוא עמד בבעיטות באופן מפתיע! רוב האנשים הופכים למשהו נוזלי על הריצפה אחרי כמה, אבל לא הוא.

 

אמרתי לו להתפשט ולהכנס לאמבטיה. הוא טיפה נבהל מגודל המחט (וונפלון ירוק!! זה בקטנה!) והוורידים שלו חייכו אלי (:

דם זה משהו אחר מבחינתי. זה פטיש, לא סאדיזם.

אני נהנית מההתרגשות והפחד של הצד השני, כן, אבל זה לא מאוד כואב.

דם ומחטים זה גבול עבור רוב האנשים, אותי זה מדליק. ממש. אפילו רק להסתכל על הציוד.

 

אי אפשר להגיד שלא ראיתי את זה בא, כי הוא אמר שמדליק אותו לנסות, אבל כשהוא אמר משהו על התחושה של הדם החם שמטפטף על היד שלו ידעתי שהוא אול-אין.

זה מאוד הפתיע אותי... רוב האנשים לא בענין ומי שכן, עשה את זה בשבילי.

אף פעם לא קרה לי שמישהו נדלק מזה כמוני, או אפילו קרוב.

מרחתי לו את הדם על הפה, הפנים והחזה ושנינו זרחנו.

זה היה מהמם. דם זה דבר כל כך יפה.

 

עברתי ל-CBT מחטים. להערכתי זה יותר מפחיד מכואב אבל מכיוון שאין לי את החלקים האלה בגוף אני לא באמת יודעת.

עוד מחט ועוד מחט... הוא לא עצר אותי ולא היה קרוב לזה.

כל מחט שנכנסה דיגדגה אותי מבפנים.

המשכתי עד שכבר לא היה ממש מקום, שיחקתי איתן קצת ואז הוצאתי את כולן אחת אחרי השניה.

 

אחר כך עברנו לחלקים ה"רגילים " יותר של הערב - גלגל, קרופ ושוט.

הוא הביא אביזרים מאווווד כואבים (אני חייבת גם כאלה, תכלס).

הייתי כבר כל כך נלהבת שלא הצלחתי להתחיל בהדרגה.

כאב לו מאוד והייתי צריכה להזכיר לו את שיטת הרמזור באמצע, למרות שקצת הצטערתי על התזכורת (מה צהוב עכשיו, שקט! :)  ).

אני מגרגרת רק מלהזכר בזה.

היו הפסקות קצרות בארבע שעות (!) האלו בהן הוא עשה לי עיסוי מפרק בגב, מאוד לא אופייני להתנהלות שלי בדרך כלל, אבל איכשהו זה עבד.

 

לחלק האומנותי של הסשן ( AKA CBT ) הוא כבר הגיע די מפורק, אבל העריך את הצחוק הסאדיסטי שלי וסבל בשבילי עוד ועוד. ואז עוד.

היה מדהים. OMFG.

masoul -

פוסט נהדר.
כמה דברים.
את מביעה את עצמך בצורה נפלאה, רהוטה חדה ועשירה כל כך, כרגיל אצלך.
את מעבירה את הסדיזם שלך כל כך חי כל כך בועט ומפתה, שזה כמעט באמת מפתה.

ולא, אני לא יכול אפילו לא אלפית ממה שתארת כאן, אבל בפנטזיה זה הכל מרגיש נהדר כל כך .
ואת מעבירה את זה נפלא.

"הורידים שלו חייכו אלי", זה משפט שאני יכול להתחבר אליו, מהצד של הורידים המחייכים,
לא כורידים למחט, אלא כשאני מסתכל בעיניים שלה, כשהיא במוד סאדיסטי, אני יכול לראות שהיא רואה בי
משהו, איזה חלק בי, שמחייך לסדיזם שלה ומזמין אותו.


לפני 4 שנים
scary​(שולטת) - תודה דארלינג (: שמחה בשבילך!
לפני 4 שנים
puffin​(נשלט) - ללקק את האצבעות
לפני 4 שנים
יואב 31​(אחר) - ואווו
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י