טריגרים שליליים
מניחה שכל אדם (או לפחות רובנו) עבר איזשהי חוויה טראומטית בחיים.
המקרים הקשים המוכרים זה הלומי קרב: אותם חיילים שלא יכולים להשתחרר מהזוועות שחוו או ראו בזמן השירות, ויש דברים מסויימים, שלמישהו אחר לא ברורים, אבל שיכולים להעיר אצלהם את הסיוט הזה.
היה לי בן זוג שהיה נוכח במספר פיגועים קשים בתקופה הקשה בארצינו, אי שם לפני עשרים שנה (זוכרים את את הפיגוע בדיזינגוף בפורים לדוגמא) הוא לא ישכח בחיים את הדם והזעקות וריח השרוף, ולכן יום העצמאות בשבילו זה יום שהוא מסוגר בבית, שומר על עצמו מריחות המנגלים שמכים באפו מכל כיוון, על מנת שלא יתעורר זכרון זה ויכניס אותו למצב קשה.
כן, מה הקשר מנגל לפיגוע, תשאלו...
זה משנה?
למה לא לקבל את העובדה הזאת ולכבד אותו ולא להגיב לו - תתגבר. זה רק ריח על האש.
בחורה שעברה תקיפה מינית בלילה כשישנה, בזמן שהייתה מאושפזת בבית חולים ולכן אם מעירים אותה בקול רם היא מפרשת זאת בתור אותה אלימות ומתחרפנת - האם לא תכבדו זאת ותמנעו מאשר לאמר לה: תרגעי, כולה העירו אותך בקול.
מישהי שעברה אלימות מצד בעלה כשהיו ישנים יחד באותה מיטה ולכן חייבת להתעורר ברוגע ובבטחה להבין שהסיוט הזה לא יחזור שוב - האם תגידו לה סתמי, כולה צחקתי איתך, כשהגבתם בבדיחה מטומטמת שמזלזלת בה כשפקחה עיניים והפכה לנסערת כי זה זרק אותה לעלבונות שהייתה חווה ממנו?....
האם תבואו לילד בתלונות על זה שהוא לא מוכן שיהיה קטשופ בשולחן האוכל כי זה מזכיר לו איך אמא העדיפה את אחיו הבכור?...
האם תזלזלו באדם שלא מוכן להכנס למעלית כי האחיין שלו נלכד באחת כזאת ומת באכזריות?...
לאנשים יש טריגרים שמביאים אותם למצבים לא צפויים ולעיתים תגובות קיצוניות,
אך אם אותו אדם סיפר לכם, האם תזלזלו בזה ותגידו לו - תתגבר?....
אותו אדם שמודע לבעיה הזו שלו, לא מצפה מכם שתבינו או תנחשו,
אבל חמלה היא המפתח לאנושיות בסיסית.
הג'וקר כתב זאת ביומן שלו בצורה פשוטה:
"החלק הגרוע ביותר עם מחלה נפשית הוא שאנשים מצפים ממך להתנהג כאילו אין לך מחלה."
הבנה שלאותו אדם זו בעייה, ולא, הוא לא מצליח להתמודד עם "זו הבעיה שלך".
קראתי לזה בזמנו "אפקט הנמלה":
אם לאדם מסויים כואב כי דרסו נמלה, זה הכאב שלו, קבל זאת גם בלי להבין, ואל, אל תזלזל.
זה שלו.
חמלה וקבלה.
זה הכל.