סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקיאה את הכאב

החיים הם קפיצה ארוכה מכוס לקבר
לפני 3 שנים. 20 באפריל 2020 בשעה 23:48

אין כמו נסתר על הגלוי.

לא יודעת למה, אבל יותר קל לי לכתוב כאן מאשר בבלוגים אחרים.

לא יודעת למה.

אולי השחור הזה עושה לי טוב.

זה ממש לא המקום לדעתי. ובכל זאת אני חוזרת לפה שוב.

כבר לא קוראת. רק כותבת ועוזבת.

יש את הבלוג האחר נטוש כבר יותר משנה נדמה לי. יש את המחברת במגירה, לדברים שכבר אין למי לספר ואי אפשר לפרסם בשום מקום אחר.

ויש פה, אפשר לפרסם קצת יותר מחשבות,

פחות אישי, יותר כללי.

כמו סיפור ללא פנים. כמו מסכה ללא תווים.

ויבוא יום וירצה השם ומישהו יגלה את הנסתר.

אבל תמיד ישאר עוד, שם בפינה, בחשכה 

שאף אחד לא יראה יותר.

מועקה, יגון וכאב

על חלומות שלא יתגשמו.

על עתיד שלא יקרה,

על אהבות שאבדו

ועוד משהו

שאסור לגלות

אפילו

לעצמי.

פנימי...

אני..........................


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י