לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

טורים אישיים ורשימות

טורים קבועים

הישבן הבתולי שלך

היום הישבן הזה הולך להיפתח והחיים שלך יתחלקו לשניים. לפני שבחורה זיינה אותך בתחת ואחרי.

גל של עונג מר

״אתה גאה בי גל?״ אני אומרת ושוב מפל של דמעות פורץ החוצה. הוא לא עונה, מרים אותי במהירות, מתיישב על המיטה כשאני עם הגב עליו, תופס אותי מהקיפול שמתחת לברכיים וממשיך לחדור אליי. ידעתי שהוא לא רוצה לראות את הפנים שלי במצב הזה, שהוא לא רוצה לדעת שכואב לי.

הראש השחור שלו בכוס האדום שלי

הראש השחור
שלו
בכוס האדום
שלי

עוזר אישי

אני מנסה להבין מדוע לדעתו הוא מאוד מתאים, ואיזה יתרון הוא עצמו מביא לתפקיד. יש חשמל באויר, ויש רצון שצומח בתוכי. להפוך אותו לשלי. ללוש אותו. לשחק בו. לקשור אותו. לשמוע את הקול שלו אומר את המשפטים הנכונים.

פופקורן

כשאני מגיע לפופיק את נאנחת כמו מישהי שחשפו את הבלוף שלה וכשאני מגיע לכוס ומגלה שהוא רטוב אני אפילו לא צריך להגיד שאת שקרנית גרועה. את קצת קורסת לתוך היד שלי ואומרת "אני זוכרת".

תשארי כאן ותהיי פתטית

אני מרימה את שמיכת הפוך מעל הראש ומנסה להרגיש קצת יותר מוגנת. אחרי דקה ארוכה של שקט אני לא יכולה לשאת את זה יותר. אני מבקשת ממנו ללכת לישון. הוא אומר, "את יכולה ללכת לישון אם את רוצה, ואתה יכולה גם להפשיל את המכנסיים, לגעת בעצמך ולבכות קצת בשבילי, בזמן שאני חושב על השיחה הנעימה שהייתה לי איתה".

שובה של השין לינג

למרות שמגע ידך המוכר נעם לי מאוד ולמרות שהיה לי ברור לחלוטין שזו ידך המלטפת את הגבעה הקטנה שנוצרה לה מתחת לרוכסן, היה לי נעים לפנטז שזו היד של שין לינג

סוגים של חברים

מאוחר יותר, עם שקית אדומה גדולה, ישבנו לשתות קפה בקפה רימון.

סיפרתי לה על החברים שפגשתי הבוקר.

"את יודעת, גיליתי פתאום שיש שני סוגים של חברים.

הקוסמת

באותו יום, העזתי, פניתי לאפרת ושאלתי אותה אם יש מצב לפגישה.
הצעתי לה את ההצעה שכל כך הרבה זמן התגלגלה במוחי: "אתן לך שנת חיים אחת מחיי תמורת ערב אחד איתך"

בידו הגדולה הוציא את הסגולה

ההתנגדויות עוברות לתחום הבלתי מילולי. היא נאבקת ביד שלי הלופתת לה את פרק כף היד, אבל לא משהו רציני. אני שולח אצבע ללטף את הנקודה הזאת שאני אוהב, לא רחוק מהפתח, הנקודה ההיא השקועה קצת אבל לא מדי, מחוספסת אבל לא מדי

מיומנה של ניובית

מספר ההודעות קפץ בלילה ל-1514, ועד שאני עונה לאחת צצות שבע חדשות. התפטרתי מהעבודה כדי שיהיה לי סיכוי להדביק את הקצב. אולי לא הייתי צריכה לכתוב בפרופיל שאני לא מנוסה, לא יודעת כלום, נאיבית, קצת טיפשה, פתוחה להתנסויות ומחפשת מישהו שילמד אותי

על הבושה ולאחריה

ואני מבטיחה לך, יקר שלי, שלמרות שאין שום דבר מיני בנ"ל, כמו שאני מכירה את עצמי, רבע שעה אחרי זה אני ארצה אותך בתוכי כאילו אין מחר. ארצה לזיין אותך כלכך חזק כמו כלבים מיוחמים בליל ירח מלא, ואני מבטיחה לך שאתה אכן תצרח מהתשוקה. בעיקר מהתשוקה שלי, אני מתכוונת

שלוש מנות

הוא עומד במטבח ועוצם עיניים. העובדה שהוא עושה משהו שביקשתי ממנו זה כבר הישג. צנצנת נוטלה נשלפת מהארון אני על הברכיים והג'ינס שלו נפתח ונופל למרגלותיו

הזוכה במקום השני: אדון, הסליחות

אני פשוט לא מצליח להבין מה בין רשימת מוצרים שעוסקת בהיגיינה ובין להפוך לאנוש טוב. וזה מכעיס אותי. אני מתאפק שלא לשלוח לה עכשיו הודעה שתפסיק לבלבל לי את השכל באמצע יום עבודה. אבל משהו עוצר בעדי. איזה קול עמוק בתוכי רוצה להיות עכשיו צעצוע שלה. רוצה להיות "ראש קטן" ולמלא פקודות

תחרות הסיפורים הראשונה של המגזין סגורה!

הסיפורים נשלחו, השופטים נכלאו ועכשיו נותר רק לחכות להכרעות. הזוכה בפרס השני יוטס במחלקה ראשונה ליעד לבחירתו ברחבי העולם -- הזוכה בפרס הראשון יקבל מנוי זהב לשנה. שימו לב! חלו שינויים בהרכב צוות השופטים ובתאריך הסיום

תחרות הסיפורים הראשונה של הכלוב - הזוכים

השופטים שוחררו, הסיפורים שוקללו, ועכשיו גם אתם יכולים לדעת מי זכה במנוי זהב לשנה -- ומי זכה בסשן מעלף עם עורך המגזין

סודות הדומים נחשפים - חלק ב': ביסוס שליטה

הדום במסכה ממשיך לחשוף את סיכומיו מן האקדמיה לדומים, והפעם: איך זה שכל הדומים עושים את אותם הדברים, בעיקר בתחילת הדרך, ולמרות זאת בטוחים שהם נורא מקוריים ורק הם חשבו על זה? התשובה: הם לומדים את הדברים האלה באקדמיה. הראיות לפניכם.

מוש הולך לפסיכולוג - מפגש אחרון

"כאן תמיד התעסקתי בשאלות שקשורות לבדס"מ. בסופו של דבר לשם כך התכנסנו כאן. גם היום אני שואל את עצמי שאלות על זה, אבל רובן מגיעות כהשלכות על הזוגיות שלי."

מוש הולך לפסיכולוג - מפגש חמש עשרה

"ואז מגיעה הסטייה שלי. והופכת אותי למשהו אחר, שונה, חריג. לפחות בעיני אנשים. אני זוכר את המפגשים הראשונים שלנו, את עשית רושם של מישהי שמגלה עולם חדש. אני בטוח שהמפגשים האלה נחקקו אצלך יותר ממפגשים "רגילים" עם מטופלים אחרים. את חייבת להודות שזה נכון..."

מוש הולך לפסיכולוג - מפגש ארבע עשרה

"את יודעת זה מצחיק, לפני שהגעתי לכלוב הייתי בטוח שאני בן אדם באמת מעוות בראש. התרוצצו לי מחשבות ופנטזיות פסיכיות לגמרי שהייתי בטוח שאם מישהו ישמע עליהן יאשפזו אותי בכפייה."

הקבצים של הארד-דרייב (7) – פנטזיה ברה מז'ור (לאמילי)

הוא יוציא אותה משם. שפוכה. היא תישען עליו בדרך למגרש החניה. חשוך שם. עוד מעט הריפוד השחור להניח עליו את העצמות והשרירים העייפים. אבל הוא לא פותח את האוטו. הוא יניח אותה עם החזה על מכסה המנוע. מכסה המנוע מזמן התקרר. מתכת. זיעה חמה, צבע מטאלי קר. התחת – שוב – באויר. הבירכיים רועדות.

הקבצים של הארד-דרייב (6) – גבר-גבר: קשה ואטום כמו כדור ביליארד שחור

בדס"מ עד הסוף המר. בלי ספק אחד האנשים היותר מוזרים שפגשתי בזירה. ומה הן מוצאות בו? או אולי הן מריחות משהו בלב האפלה.

מוש הולך לפסיכולוג - מפגש שלוש עשרה

"אתה סובל ממחסור?"
"סוג של. תראי, אנחנו מעולם לא היינו זוג שעושה בדס"מ 24/7. תמיד יש הפסקות שאגב בעיני הן דווקא טובות ותורמות. תמיד פחדתי שאם נעשה כל הזמן סשנים נון סטופ זה ימצה את עצמו בשלב מסוים. פשוט יש תקופות שההפסקות הופכות לארוכות מדי..."

מוש הולך לפסיכולוג - מפגש שניים עשר

"גבולות השליטה הם משהו שכל אחד קובע לעצמו. כדי להיכנס לעולם השליטה אנשים מוכנים הרבה פעמים לטשטש את הגבולות ולעשות המון. זה מוביל להרבה מאוד ניצול, גם ניצול כלכלי, גם ניצול מיני. אם אתה נכנס לעולם הזה לא מוכן אתה בקלות יכול להתמכר לזה ואז אתה כחומר ביד היוצר – עכשיו השאלה היא מי היוצר..."

הקבצים של הארד דרייב (5) - היה יכול להיות הרבה פחות נורא, אם רק..

הוא לא חשב שהוא קינקי, והוא לא חושב ככה עכשיו. ולכן היא אכלה אותו חי. קינקיות היא כל-כך יותר אנושית: הוא היה יכול להתכופף. במקום להתכופף הוא נשבר.

הפינה של נריסה - על סדקים ובאסטונרים

ההוא עם הדלי והטיח שנכנס אליך הביתה, מסתובב ומחפש את כל הסדקים שלך, מסמן אותם בעיגול אדום ואומר לך:"ג'ורג'ט.. מאמי.. יפה שלי – אני באתי לסתום לך את כל החריצים. מקסימום ישבר – נתקן. אני מקצוען אני." והוא מוציא את הפטיש ומתחיל להרוס לך את הסלון.. ואת מוקסמת מהשרירים שרואים לו מתחת לזיעה. עד שלא ייפול לך הקיר על הראש – את לא מצליחה לראות את שמעון עם החריץ השעיר מציץ לו מהמכנסיים כפי שהוא.

הפינה של נריסה-על עדשים ונישואין

יש לעדשים תכונה מחורבנת שכזו כשהן קבורות עמוק בפנים. הן מכחילות. את הגוף, את הנשמה ו..את הראש!
ואז מגיע הזמן שאת נשברת. וזקוקה יותר לעצמך
ולוקחת יותר לעצמך
בכוח שולפת בשיניים ובציפורניים את העדשה הזו מתוך הנשמה

הקבצים של הארד דרייב (4) - האם דה סאד היה סדיסט?

לא בדיוק. אנשים מחפשים במשחקי שליטה סוג של קירבה - או קירבה שלובה בניכור - ודה סאד חיפש בהם סוג רדיקלי של ניתוק. לכן סיפור המוסר האמיתי שלו הוא על נפילתה של ז'ולייט הסדיסטית, ולא על ז'וסטין הכנועה.

מוש הולך לפסיכולוג - מפגש אחד עשרה

"אני מתנצלת אם הרגשת שאני חוצה את הקווים. היו לי התלבטויות קשות לפני שעשיתי את זה אך ההחלטה ללכת על סשן עוצמתי כזה הייתה דווקא מהמקום הזה. הרגשתי שאתה קצת נינוח מדי כאן, הרגשת שאתה שולט בסיטואציה ולכן לא דרשת מעצמך להיפתח רגשית באמת.