טורים אישיים ורשימות

הפינה של נריסה - השלווה שבנקודת האיזון / nerissa​(אחרת)

אני רוצה להיקבר יפה. אני רוצה להיות מאופרת, עם לק על הציפורניים ועם הקעקוע שלי.
אני לא רוצה שחבורת סבתות תקרצף ממני כל סימן של צבע אחרי שאמות, שתגרד את עורי עד שלא יישאר הקעקוע – כדי שאהיה "טהורה" מספיק כדי להיקבר..

מוש הולך לפסיכולוג - מפגש שביעי / מוש​(נשלט){k}

"אני לא מאמינה שבן אדם יכול להחזיק מעמד בהשפלה ובביטול עצמי כזה לאורך כל כך הרבה שנים, במוקדם או במאוחר זה יגמור אותו..."
"אני מאמינה שבסופו של דבר כל אחד זקוק לפירגון, תמיכה ואהבה. גם הזוגות האלה שאתה מדבר עליהם, חלקם הגדול נפרד או מגיע בסופו של דבר לכאן – אל הספה הזו שאתה יושב עליה"

מוש הולך לפסיכולוג - מפגש שישי / מוש​(נשלט){k}

יש איש אחד שחי בעולם שם בחוץ, זה יפתיע אותך אבל לאיש הזה לא קוראים מוש – יש לו שם אחר, יש לו עבודה, יש לו חברים, יש לו משפחה, ולא ממש בא לו שכל העולם ידע על הנטיות שלו. החשיפה הזו שאת מדברת עליה מתאפשרת רק בזכות הניתוק הזה בין מוש לאיש ההוא.

הפינה של נריסה - עולמות מתמזגים / nerissa​(אחרת)

כשאישה נשואה מנהלת מערכת יחסים מקבילה עם דום שאינו בעלה, ישנו מומנט נוסף של כיסוי הסערה כשנכנסים הביתה. צריך המון כוח בשביל זה.
תחושת השחרור שהרגשתי בזמנו כשסיפרתי לברק ונחשפתי בפניו היתה עצומה.. ולו רק בגלל החלק הזה.

מוש הולך לפסיכולוג – עולם ללא גברים / מוש​(נשלט){k}

בוא נמשיך מהמקום בו הפסקנו בשבוע שעבר. ניסינו לגלות כיצד התחילה כל המשיכה שלך לעולם הסאדו-מאזו, סיפרת לי לאילו נשים נמשכת. הייתה שם נקודה מאוד מעניינת שהעלית, והייתי רוצה לנסות ולפתח אותה. סיפרת שבפנטזיות שלך אתה לא נמצא. איך אתה מסביר את זה?

הפינה של נריסה – הכמעט מושלם / nerissa​(אחרת)

החום הזה מפשיט אותי מכל בגד כשאני נכנסת למיטה. לשכב על הבטן כשה-פופו (המאוורר) מצנן את העור, זה MUST בסוף היום, אחרי העבודה ולאחר מקלחת. אבל הטוסיק גם מפתה את ברק לפליקים, והרעש... אוי הרעש... פתאום ספנקינג פשוט נשמע כמו מכונת ירייה בתוך הבית!

מוש הולך לפסיכולוג – מפגש רביעי / מוש​(נשלט){k}

"יצא לך לחשוב קצת מאז המפגש האחרון שלנו?"
"כן, בטח, בעיקר על זה שאולי כל הסיפור הזה הוא טעות אחת גדולה..."
"מה טעות? המפגשים שלנו?"
"כן. זה לא משהו אישי נגדך, פשוט החשיפה הזאת קצת בעייתית מבחינתי."

הפינה של נריסה – קטקומבה / nerissa​(אחרת)

אתמול הבנתי שעד כמה שזוג יכול להיות שלם ואוהב ומתקשר, תמיד יש עוד קפלים ביניהם, ושם מסתתרים לפעמים דברים כל כך חשובים וקריטיים, שפשוט מחכים כמו וירוס קטלני, אי שם בפנים. כמה חשוב לאחוז כל אחד בפינת הסדין שלו, וכמו בצבא, לנער ביחד בקצב את הסדין עד שכל הפירורים המרושעים האלה עפים לכל עבר ויוצאים ממקומות המסתור שלהם. כמה חשוב לנער הכול ואחר כך, ביחד, לשוב ולהחליק את הסדין על פני המצע המשותף.

הפינה של נריסה – הצב והארנבת / nerissa​(אחרת)

עם השנים והניסיון המיני הנצבר, אנו מעזים יותר. לומדים את עצמנו יותר, מתביישים מעצמנו פחות. לכל אחד ואחת יש את קצב ההתבגרות המינית האישיים שלהם. מה קורה בזוגיות ארוכת שנים, כשלכל אחד מבני הזוג יש התפתחות מינית שונה? קצב שונה? במשך דורות רבים, התפתחות מינית וחקר גבולותיה היו נחלתם של הגברים. להם היה מותר, ואילו נשים שבחנו את מיניותן היו מופקרות. תודה לאל – עברנו את זה. או שבעצם... האמנם?

מוש הולך לפסיכולוג – שיעורי בית / מוש​(נשלט){k}

בתחילת דרכנו בעולם הזה, נהגנו לכתוב הרבה זה לזו. זו הייתה הדרך שלנו להגדיר דברים וגם לשתף אחד את השני. הייתה תקופה שהיא רצתה שאני אנסה להסביר לה מה אני מרגיש בזמן סשן, מה עובר לי בראש. אז מצאתי איזה קטע שכתבתי לה פעם, תיעוד של אחד הסשנים היותר טובים שהיו לנו בהתחלה, וחשבתי פשוט להביא אותו אליך כפי שכתבתי אותו, כי יש שם המון דברים שאולי יעזרו גם לך להבין מה עובר בראש בזמן סשן.