בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אדונים - בשפחות

סיפור עצוב על אוכל הונגרי / poetry lover

זכר הטעמים מציף אותי ומרעיב אותי עוד יותר. אבל אני לא נוגעת באוכל הזה, אני יודעת שזה יהיה לא חכם. מאד מאד לא חכם....

סיפור על ראי וארבעה כיסאות / Gerald​(מתחלף)

הבעיטה פוגעת בה, הכסא מתרחק, הרגל נגררת, הכוס נפער, הראש נופל, הפה נאנח, העיניים נפתחות ובוהות בכוס שלה שמשתקף מלמטה

רגע לפני / Lithia​(נשלטת)

החושים שנותרו לי חדים כתער. אני שומעת אותך עוד מהמדרגה הראשונה. אני כבר מכירה את הצעדים הכבדים, הבטוחים שלך. הגוף שלי עובד על טורבו. עובד על טורבו ונכבה בו זמנית

דגל לבן / בכוח המוח{Aion}

"אני עוד אזיין אותך בתחת". לימים, זה הלך וגדל וקיבל נפח משלו. חיים משלו. זה היה משפט שהבהיר מהי הדרך הברורה לכניעה

מוקד אדום, הרי ירושלים / Lithia​(נשלטת)

רק אחרי שהאמבולנס נכנס מבעד לשער מתכת גדול, הבחנתי בזאת שפתחה לנו אותו. היא נראתה בשנות העשרים המוקדמות, לכל המאוחר. ובקור המקפיא של הרי ירושלים, היא עמדה שם בחוטיני לבן, כמעט בלתי נראה על רקע העור החיוור שלה.

עבודה מהבית / TalTul

שני הפתחים שלך מופנים אלי, פתוחים ונגישים, כמעט מתחננים לקבל קצת אהבה. שניהם מקבלים, כל אחד בעתו, אך לא נקדים את המאוחר.

כמו שביקשת / Gerald​(מתחלף)

אני מניח את עצמי בתוך המסגרת. קושר יד לכל רגל של השולחן וכל רגל לרגל אחרת. האיבר שלי מונח במרכז והתחת שלי מורחב ופתוח לקראתה. הנה אני. אהובתי. כמו שביקשת.

מספר שתיים / Lithia​(נשלטת)

בלילות הוא היה ישן איתה, מחובק, וכשהגיע הבוקר הוא היה פותח את דלת המתכת העבה. הייתי מתעוררת לצליל השרשראות הנגררות על רצפת המרתף.

אני זונה ערבייה / Grey / Green

היה לה שיער שחור ופנים יפות והיא נראתה כאילו היא נחלצה לא מזמן מתאונת דרכים. בראש שלי עברו בלי שליטתי מחשבות כמו "ציצי של ערבייה". לא הספקתי להתבייש בעצמי והיא אמרה,

שיעור רכיבה / TalTul

את כיוון התנועה שלך מגדירות המושכות. אני אוחז בהן תוך שאני הולך לצידך ומאחוריך לסירוגין, מדריך אותך באמצעות משיכות קלות ומלמד אותך את ההבדלים בין הליכה לבין טרוט, בין קאנטר לגאלופ.