שליטה נשית

חלפתי על פנייך ושלחתי לך מבט ביישני אך סקרן, וכך אספתי אני את מבטך.

במטבח אני מלך. לא צריך בגדים של מלך. גם בלי בגדים בכלל, אני מלך. קשרי למותני סינר – עדיין מלך. תפסי לי את התחת, תרפי לרגע, ואז ספאנק אחד חזק וקפיצי. איך לא נשאר סימן? תחת של מלך.

כשהגעת, היה לי ברור שלא, זו לא תהיה עוד אחת מהפנטזיות האלו שניסיתי להגשים. ולא, זה לא יהיה עוד מבט כנוע שיחסם כבר בדלת הכניסה לעיניי. ולא, זו לא תהיה עוד הצלפת שוט מלווה בחיכוך ידיים. זה יהיה אחרת.

התעורתי? אני לא בטוח. ובינתיים מתפקדים האברים בגופי, אחד אחד מדווחים על מצבם. הכאב החד בראשי הוא הראשון ברשימה, סחרחורת איומה. הלחי סחוטה על הרצפה הקרה. מנסה להזיז את הידיים ולא מצליח, רעש שלשלאות מפלח את השקט ששורר. ידיי קשורות זו לזו ורגלי מכופפות וקשורות אף הן בקרסוליים.

לפני הדלת נשימה אחרונה, איך היא נראית, היא טובה או רעה, יש בה חמלה או כולה מלחמה. שליטתה משמידה, אכזרית וכואבת או אולי בכוחה רגועה מתענגת. את עבדה לרגליה תרמוס תמוטט או תיסחף בתשוקה מול מבטו הרוטט, לממלכת הקסם שם היא האדון, והוא ברצון, בדחף נואש את עצמו על מגש לה ייתן בתשורה, בקדושה יעשה את דברה.

לולו כבר עמדה לוותר, היא לא אהבה את המשחקים האלה והיא בעצמה הייתה שפחה ולא הייתה זקוקה לעבד. אבל, דבר אחד לא הניח לה ולא יצא לה מהראש, היא הצליחה לשים את תחושת הגורל בצד אבל היא לא יכלה להתכחש לעובדה שזה הגבר הכי חזק שהיא פגשה אי פעם ושהיא לא יכולה לוותר עליו רק בגלל זה.

כך בעודו על הברכיים הצמדתי אותו לגזע עץ, חיפשתי אחד לא עבה במיוחד, כך שערן יוכל לחבק. "תצמיד את הידיים אחת לשניה, כאילו שאתה מוחא כפיים". כך שידיו צמודות אחת לשניה מחבקות את גזע העץ, הוצאתי מהתיק סרט דביק שחור וליפפתי סביב כפות ידיו.

התיישבתי עליו, ירכיי נכרכו סביב פניו בכל הכובד וגופי נדרך לקבל את מה שהגיע לו.

4 מלכות, 4 עבדים שנבחרו בקפידה, סאבית שחילקה את הקלפים, וכללי משחק ברורים. המשחק התחיל.

אצבעותיה ניסגרו על שק האשכים שלו, מכאיבות לו, אוחזות בו, שולטות בו לראשונה. וקולה לחש באוזנו "שקט עבד, שקט. אחרת תצטער שנולדת.", הוא השתתק.

הוא נבהל ומיד התנצל. הכנסתי את רגל שמאל אל פיו והוא חיכה שאאשר לו ללקק, הוא חזר על הפעולות כשהפעם רצון אדיר מלווה את צעדיו שלא להרגיז אותי עוד.

אנחות הכאב הוסיפה עוד ועוד להנאותיה של מלכתי שהתמוגגה מנחת למראה העבד העלוב והכואב שלרגליה ועיניה מביטות היישר לעיני המביטות בערגה לפניה היפות. "נהנה?" שאלה. "כן מלכתי נהנה מכל רגע שאני רואה את מלכתי מאושרת."

הוא שכב למלוא אורכו, עירום, בחדר שדמה יותר לחדר ניתוח, מאשר לכל מקום אחר. מוטל לחסדיה של גבירתו, במקום כה זר ומנוכר.

השליטה ושפחתה בסשן אביבי לצד הדרך.

כשאת למעלה מעלי, עומדת זקופה ואני על הריצפה.

הדלת נפתחת אני מביט ורואה לפני אישה מדהימה רזה חטובה בהירת עור. שיער שחור חלק. לבושה בגדי עור שחורים. הייתי המום. "כנס" היא אמרה. "ברוך הבא לממלכה שלי".

"אל תעשה תכניות להערב, תהיה מוכן עם מכוניתך", כך הורה קולה בטלפון. ואני מתוך כוח, שהשתלט על מוחי עניתי...."כן אלתי".

כך הצטיירה במוחי הבחינה שלי לעבדות

עוד לפני שפקחתי את עיניי כבר זימזמתי לעצמי: 'שבת בבוקר יום יפה, לך תכין לי כוס קפה…' בימי חול אני קמה לתוך ניחוח של קפה וטוסטים אשר סאבון הכין לנו מבעוד מועד. סאבון הוא כמובן הסאב שלי שקיבל את כינויו מכיוון שהוא שומר על הניקיון, הוא ריחני ומגעו נעים ומלטף ממש כמו, נניח, דאב עם 25% לחות.

"יש לי חלום", אמר לי ידידי הדום, "שדומית תעניק את עצמה לי על כל המשתמע מכך, ללילה אחד, ליום הולדתי". החלטתי, להגשים לו חלום.

טור של צבא. צבא גדול וענק של גברים חמורי סבר וחדורי נקם, בראשם עומד האחד והוא אני. המטרה היא לנקום על כבוד שנפל.

"...היא סיפרה לו שהיא אוהבת גברים עדינים ורגישים, אוהבת גבר שפותח דלתות וכותב מכתבי אהבה..."

סיפור דמיוני על אפשרות אחת של פגישה ראשונה עם אישה שולטת.

הוזמנתי לארמון הדומינה בשעת צהריים לשרת את הוד מעלתה הדומינה שלי,
"לקק את הנעליים שלי" פקדה מייד "תבריק אותם". "אתה תהיה הזונה שלי" צעקה המלכה אליזבט באוזני. "תוציא את התחת החוצה"

"מנהטן, מסיבה מטורפת, הכרתי אותו את הכוסון ופסענו לדירתו, אני כנראה ישראלית נאיבית והוא, הוא עוד צפונבון שחי בעיר החטאים ומחפש טרף קל."
את הסיפור שמעתי מקלייר, האקסית המיתולוגית שלי איתה אני מקפיד לשמור על קשרי ידידות, תקראו ותהנו, אני מאוד נהנתי לשמוע.

אין הרגשה יותר עילאית מזו שאת אתו ויודעת שאת לו הראשונה. הראשונה מזה כמעט עשור.
עשור שהזין שלו לא בילה בתוככי אישה. עשור שלשונו לא נדחקה לקודש הקודשים.
למעבר הצר והלח, הספוג מיצי תשוקה.

הוא חדר בהתחלה בקלות ואז היא התחילה לשחק איתו פנימה טיפה והחוצה. הוא היה גדול ועבה, כאב נורא, גנחתי והייתי באקסטזה, היא התחילה להכניס אותו פנימה. ההרגשה של עובי כזה בתחת ועוד שגברתי דופקת אותי. היא הכניסה אותו עד הסוף ואז היא התחילה לזיין אותי מוציאה טיפה ומכניסה עמוק וחזק פנימה תופסת לי את המותנים "כן זונה קבלי את הכל תגנחי. קדימה!!!"

ההצלפות שאצליף בך לא יהיו עונש. זהו הכבוד בשבילך שאני בכלל מסתכלת עליך, מורידה את עיניי נמוך כל כך. אליך. אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש. שריקה באוויר ומיד אחר כך קול מצליף, חד, קורע. עם כל הצלפה בגבך החשוף לפניי, ישבנך הבתולי מדי, יותר מדי.. עם כל הצלפה כוחי עולה על שלך, מחסל כל טיפת גאווה אם היתה לך לפני שבאת לפה, לפני שהייתי נוכחת לצידך.

אוננתי כמו משוגע תוך שהיא מצליפה לי על הישבן והשפרצתי לה על הרגל "יפה זונה עכשיו לקק מהר ועוף מפה". "כן גברתי", לקקתי והברקתי את כף רגלה והיא הייתה מרוצה - "מחר, זונה, נבדוק שוב איך מרחיבים יותר את החור שלך עכשיו לא רוצה לראות אותך."