מגרש משחקים מנטאלי

Re: שליטה מנטאלית שליטה דנטאלית ועכשו

נקבה​(נשלטת) • 8 ביוני 2009

אני אעזור... תדמיין לך לונה פארק.
מכוניות מתנגשות = שליטה (נגיד "רטובה") למה היית חייב למצוא דימוי הפוך?)
רכבת הרים = שליטה יבשה.
יבש, כי ברכבת אתה יודע שאתה עולה יורד מתהפך וככה זה נגמר. חווית סולו שכזו. החוקים ברורים.
במכוניות מתנגשות אתה בוחר לאן אתה הולך ויש כאלה שיבחרו בשבילך לאיזה צד תטולטל. זה אף פעם לא יראה אותו הדבר.
נכון אתה יכול ללכת לרכבת אחרת, מפותחת ומלהיבה יותר אבל את הפואנטה כבר מפנימים.
למרות זאת, יש כאלה שזה מתאים להם (כמוך) ואוהבים את סוג המשחק הזה. וזה לא משהו רע. חלילה.

ניסיתי בחיי

הוא​(שולט) • 8 ביוני 2009

לא ככ מבין מה את מנסה להעביר
גם לא ההקשר לטיזינג ולמה שהעלת
אולי בשיחה מתישהו

Re: מגרש משחקים מנטאלי

Homelander​(שולט) • 8 ביוני 2009

תראי, אין כל בעיה בכך שהנשלט ייתן הוראות- הבעיה היא כאשר השולט מציית להן.
אם הטיזינג שלך מצליח לתמרן את השולט למקום שאת רוצה בו (גם אם הוא רוצה בו בעצמו וגם אם לוא), השולט הפסיד במשחק-הכוח.
אז בוודאי, שאני מכבד, מעריך ומעוניין במשחקי-כוח, אבל אם השולט מפסיד, אזי שהוא החלש במשחקים הללו ולדעתי אין לא כל זכות להיקרא שולט.
קל לנשלטים לומר מה שנאמר רבות- "שליטה לא משיגים מרוויחים" כל עוד זה בהקשר הנוח של אסור לך להיות רק אגרסיבי בוטה ותוקפן, אתה צריך להיות גם עדין קשוב ומבין; ושלא תטעי אם עוד לא למדת להכיר אותי מספיק, זה בהחלט נכון עבורי שהשולט חייב גם להיות מתחשב, מכבד וכו', אבל לדעתי ממש לא די בכך כדי להרוויח את השליטה. כדי להרוויח אותה, אתה חייב להיות בעל העוצמה, את המילה האחרונה לא תסיג ע"י התכופפות לגחמות, כך רק תביא עצמך לאשליה שהמילה האחרונה היא באמת בידייך.
את המילה האחרונה תשיג כאשר תראה לנשלטת שלך שיש בידך הכוח המספיק להחזיק בה.

Re: שליטה מנטאלית שליטה דנטאלית ועכשו

IvoryDom • 8 ביוני 2009

דווקא זה ברור

שליטה יבשה, אתה אומר, היא עושה
שליטה רטובה, אתה אומר, משתין עליה ואז היא עושה.

חוצמזה יש אנשים שאוהבים בראט, סוג של חצופה שיש לחנך.

משחקים זה יופי

teacher​(שולט) • 9 ביוני 2009

ראשית, גם שולטים יכולים ועושים טיזינג (אין ספק, גם שולטות).

שנית, כמו שאמרו לפני, זה הכל תלוי מי מנצח, מי תחמן ומי אומר את המילה האחרונה.
גם כאן אין תשובת בית ספר. חלק מהשולטים בוחרים בעמדת ה''מאפשר'' ועל ידי זה נותנים
מקום רב לשליטה מלמטה, חלק מעדיפים קשיחות הדוקה שאינה מאפשרת שום מניפולציה
או משחק.

זה עניין של דינמיקה בין הפרטנרים.



טיזינג זה יופי של דבר כדי ללמוד ולהכיר את הקצוות, גבולות, הרכות והקשיחות.
וכמו כל דבר בחיים, שיהיה במידה.

amy​(נשלטת) • 9 ביוני 2009

יו, לומר את האמת, גם אני לא ממש הבנתי

אבל בינתיים רק דבר אחד: לגבי כל שאלה במערכת יחסים, ולא חשוב מאיזה סוג, לדעתי הכי טוב והכי בטוח, פשוט לדבר על הדברים. בצורה הכי כנה ופשוטה שיש, כולל אפילו דילמות מהסוג הזה.
כי אף פעם אין "נכון ולא נכון" מוחלטים. הנכון ולא נכון משתנים בכל מערכת יחסים. יש שולטים שמאוד אוהבים "טיזינג", יש כאלו שלא סובלים את זה, וגם ההגדרה של טיזינג משתנה מאחד לשני.


אישית, אני מאוד אוהבת לעשות טיזינג, אבל רק כל עוד הצד השני מתייחס אליו ככזה. ברגע שאני מרגישה או יודעת שאני פוגעת בצד השני, אפסיק, כי הלא בסך הכל מדובר פה ביחסי אהבה וכבוד.
אז פשוט צריך לשאול ולהיות קשובים

Re: מגרש משחקים מנטאלי

JabberwockY​(שולט) • 9 ביוני 2009

כשאת אומרת 'טיז' למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת
כשאת אומרת 'טיז'?

[*זו גם שאלה וגם אמירה, אגב]


ומעבר לכך, אני לתומי חשבתי שבדסמ דווקא מבטל את מאבקי הכוחות בתוך מערכת היחסים, כך שצד אחד מעביר ברצון את השליטה לאחר.

אולי זה ההבדל בין סאביות לשפחות.

Re: מגרש משחקים מנטאלי

Homelander​(שולט) • 9 ביוני 2009

למה אתה מגביל את זה לשתי ההגדרות האחרונות שבהן השתמשת?
ברור שבBDSM צד אחד מעביר את הכוח לצד השני, אבל השאלה היא- למה שיעשה את זה?

נראה לך שיהיו כאלו שיכנעו לאחרים רק בגלל שהאחרים נראים משו-משו או בגלל שהם כבר שניהם מאוהבים מלפני?
איך שאני רואה את זה, זה לא יכול לפעול ככה.
צריכות להיות סיבות רציניות יותר לבחירה של נשלט להשלט ע"י מישהו מסויים- כי אם לא יהיו, אזי זה בדיוק המקום המוכר לנו מהעבר שנופלים על שולטים שהם איך לומר? לא משהו...

לדעתי בשביל להיכנע צריך מכניע או מניע...
הראשון זו הכניעה לחזק ממך והשני זה הניסיון לתמרן לשליטה מלמטה.

Re: מגרש משחקים מנטאלי

נקבה​(נשלטת) • 9 ביוני 2009

אני מסכימה על החלוקה בין סאבית לשפחה במקרה הזה, שליטה פחות טוטאלית ויש מקום לנגיעות אחרות בקשר.
מזל שבדסמ הוא עולם רחב ויש בו מקום לכל מיני סוגים של שליטה.
למרות שיש כאלו שמכנים סוגים שלא מתאימים כמשחקי גויאבה.

טיז זה קצת לעקם את מה שצפוי. אם השולט נותן טון או אמירה אפשר להחזיר בתגובה לא צפויה. לא חצופה, אבל שונה ממה שרגילים לתת בכל יום. מה שגורם לגלגלים לעבוד באופן כללי ולא מתוך מטרה לתמרן או להשיג משהו.
דוגמא (למרות שזה מסוג הדברים שיש להם רקע והם מתפתחים ותלויים בקשר עצמו ושני משפטים לא מייצגים כמעט כלום ואי אפשר להשליך את זה לכל מקרה):
הוא: תכשכשי.
היא: אה, הממ אולי תמיר במשהו אחר? [במבט ראשון, שליטה מלמטה. הוא יכול להעניש ישר אבל הוא מפספס את המטרה בתכלס וסביר להניח שהסקרנות שלו תגרום לו להעמיק בזה קצת יותר לפני שיבחר מה לעשות]
הוא: את מתחצפת? [סוג של איום אבל שורה תחתונה הוא שואל ונותן צ'אנס לקבל הסבר נורמלי]
היא: כשכוש זה הבעת רגש שלא ממש מתלבש עלי כרגע.... זו לא חוצפה

אוקצור, היא יכלה לכשכש אבל היא סתם משועממת ובא לה להביא לו בהפוכה. לגרום לשניהם לחשוב על ההוראות שרגילים להפריח באוויר ואולי הופכים את השליטה למכנית.
שולטים שונים יגיבו בצורה שונה למשפט האחרון ויבחרו בדרך שמאפיינת אותם כשולטים
זו הזדמנות יפה לחזק את הקשר והשליטה וגם לדבר ולרענן את הסדינים.

יצאתי חופרת בחיי. לא פלא שיותר כיף טיזינג מדיבורים פילוסופיים. זה גם יותר קצר. פחות להסביר יותר לתקתק ולהבין תוך כדי את הפואנטה.

Re: המממממ.. נראה ש

flashback{ג"ו} • 9 ביוני 2009

בסופו של יום, בין כל בני זוג יש איזה מערך כוחות, אובייקטיבית. תמיד יהיה מישהו חזק יותר בתוך הזוג. לפעמים נראה כי יש איזון, אך בחינה מקרוב תראה שזה אף פעם לא 50-50. ברוב היחסים לנצח יהיו מאבקי כוחות וניסיון לדריסת רגל ואמירת המילה האחרונה שרוחשים מתחת לפני השטח. יחסי שליטה פשוט שמים על השולחן ומוציאים לאור את מערך הכוחות הזה, וזה אומר דבר פשוט - שני אנשים מודעים לעצמם, לשווים, איכותם וכמות הכוח שיש בהם, לוקחים באופן ברור את מקומם ותפקידם, כשצד אחד מעביר את השליטה במודע וברצון לצד השני.
זה ככה פשוט, בדיוק כמו שאמר פה זה שמעלי.
כש"צד אחד מרגיש מאוים מחוסר השליטה" , נראה כי החלוקה לא ברורה או שאין לו ביטחון במקום שהוא תופס במערכת היחסים (אני לא מתייחסת ספציפית אליכם, כי אני לא מכירה אתכם, אני מדברת באופן עקרוני והמשפט הזה התאים לי.). התהליך המודע הזה של מסירת השליטה לאדם שנמצא ראוי לאמון, להתמסרות, לאהבה, לחשיפת הבטן הרכה, ממסמס את הצורך לעשות טיז כדי לפתוח שיחה. הוא מאפשר פשוט לפתוח בשיחה כשיושבים בסלון בערב ואת עושה לו נעים בין אצבעות הרגליים, או כשהוא מצטרף אלייך למטבח כשאת מכינה לכם משהו לאכול.
טבעי שבהתחלה של יחסי שליטה יהיה טיז, על מנת לבחון מי עומד מולך ולהעריך האם הוא בכלל ראוי לכל מה שיש לך לתת לו, אבל ברגע שנפלה ההחלטה, נפלה ההחלטה ולמאבקי כוחות אין מקום בין אדון לשפחתו (זה נגזר מעצם ההגדרה, לדעתי.). זה לא אומר שכל מערכת היחסים היא קשה, מלאה בדיסטנס, רצינית ואין בה חצי צחוק - להפך. כששני הצדדים בטוחים שמה שיש ביניהם נקי לחלוטין מאבק המלחמות הרבה יותר קל לחשוף עוד פנים ועוד רבדים ולהפשיר את הדיסטנס.

כאשר הבסיס של השליטה יציב וקשה לערער אותו, אז אפשר להתפנות לטיז שמכניס קצת סקסינס ופלפל אחרי יום ארוך או במהלך שבוע אפור, וזה כבר עניין אחר ורצוי לחלוטין.