שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורה של 0

FrozenLips
לפני 14 שנים • 1 בפבר׳ 2010
FrozenLips • 1 בפבר׳ 2010
אני לוקחת את "ונוס בפרוות" במקום "סיפורה של O".
Any day.

icon_smile.gif
lori{ע_מ}
לפני 14 שנים • 1 בפבר׳ 2010
lori{ע_מ} • 1 בפבר׳ 2010
ספר משעמם בטירוף, קראתי אותו בגיל 17 אם אני לא טועה והשתעממתי מכל רגע.
ניסיתי לקרוא אותו שוב אחרי 4-5 שנים ופשוט הנחתי אותו בצד.

הרבה יותר נהניתי מהספר "ייסוריה של המידה הטובה" של המרקיז דה סאד.
בזמנו (לפני 4 שנים) נהניתי ממנו.
היום לא נראה לי שאהנה ממנו באותה מידה.
רצסיבי​(נשלט)
לפני 14 שנים • 1 בפבר׳ 2010
רצסיבי​(נשלט) • 1 בפבר׳ 2010
Morticia כתב/ה:

חוצמזה, אני די עם morgause
and I raise your Jules Verne with Albert Camus


אמממ... מי אמר סופר צרפתי ולא קיבל את רומן גארי (א.ק.א. אמיל אז'אר) ?
סורי, לא יכולתי להשאיר את זה ללא מענה.
Morticia
לפני 14 שנים • 1 בפבר׳ 2010
Morticia • 1 בפבר׳ 2010
רצסיבי כתב/ה:
Morticia כתב/ה:

חוצמזה, אני די עם morgause
and I raise your Jules Verne with Albert Camus


אמממ... מי אמר סופר צרפתי ולא קיבל את רומן גארי (א.ק.א. אמיל אז'אר) ?
סורי, לא יכולתי להשאיר את זה ללא מענה.


יו אר פורגיוון!
icon_wink.gif

אמיל אז'אר אכן נפלא, מסכימה

ובהחלט יתכן וזה משהו בסופרים הצרפתיים שמוצאם באלג'יר דווקא...

(ז'ול ורן כסת"ח את עצמו יופי מסביב לעולם בשמונים יום icon_lol.gif )
Morticia
לפני 14 שנים • 1 בפבר׳ 2010
Morticia • 1 בפבר׳ 2010
Morticia כתב/ה:
רצסיבי כתב/ה:
Morticia כתב/ה:

חוצמזה, אני די עם morgause
and I raise your Jules Verne with Albert Camus


אמממ... מי אמר סופר צרפתי ולא קיבל את רומן גארי (א.ק.א. אמיל אז'אר) ?
סורי, לא יכולתי להשאיר את זה ללא מענה.


יו אר פורגיוון!
icon_wink.gif

אמיל אז'אר אכן נפלא, מסכימה

ובהחלט יתכן וזה משהו בסופרים הצרפתיים שמוצאם באלג'יר דווקא...

(ז'ול ורן כסת"ח את עצמו יופי מסביב לעולם בשמונים יום icon_lol.gif )


שמע, מצד שני, הסתכלתי עכשיו בויקיפדיה על השם רומאן גארי ונטען שם שהוא בכלל היה יהודי ממוצא רוסי
( icon_exclaim.gif icon_question.gif icon_exclaim.gif )

בחיי הכרתי אותו רק בשם אמיל אז'אר ומעולם לא עלה בדעתי
אז אנא סלח לי על בורותי
icon_smile.gif
זאלופון​(שולט)
לפני 14 שנים • 1 בפבר׳ 2010
זאלופון​(שולט) • 1 בפבר׳ 2010
פייה כתב/ה:
R E D כתב/ה:
זו פנטזיה גברית שנכתבה ע"י אישה ע"מ לספק את צרכיו. היא בקושי גומרת בספר, בקושי מביעה הנאה או סיפוק, בקושי מתמרדת ובעיקר מתנהגת בצורה פסיווית קיצונית. כזו שגורמת לך לרצות להיות ורדה רזיאל ז'אקונט ולצעוק לה "תיזרקי אותו!!!!!!"


זו דווקא פנטזיה נשית לא רעה בעיני.

למי אכפת מהרגשות שהיו ל-O או מתהליך מנטלי שהיא עברה או לא עברה?

אישית, פנטזיות שמתארות את ההנאה והסיפוק של המאזוכיסטית מכבות אותי.

גם לדעתי זו יותר פנטזיה נשית מאשר גברית. אם לשפוט לפי השרשור הזה, נראה שדווקא לגברים אכפת מהרגשות של O והתהליך המנטלי שהיא עוברת, וזה די מובן. מה הכיף בהחפצה של משהו שמלכתחילה הוא חפץ? מה מרגש בלהצליף בכיסא או בלזיין שולחן סלון? לטעמי זה סיפור שהרבה יותר קל להתחבר אליו אם הפנטזיות שלך מתחברות לצד המוחפץ והמוכה (שאז אתה יכול להחליף את הפלקטיות של O בעולם הפנימי שלך עצמך) מאשר אם הפנטזיות שלך הן של הצד המחפיץ והמכה (שאז אתה נותר עם שולחן סלון שכבר ידע ימים טובים יותר).

למען הסר ספק - פנטזיות שמתארות את ההנאה והסיפוק של המאזוכיסטית מכבות גם אותי. די מכבה אותי בכלל לדעת שהיא מזוכיסטית. אני מחפש בדיוק את הצד השני, את הסבל וההשפלה שהיא חווה.
Morticia
לפני 14 שנים • 1 בפבר׳ 2010
Morticia • 1 בפבר׳ 2010
זאלופון כתב/ה:

למען הסר ספק - פנטזיות שמתארות את ההנאה והסיפוק של המאזוכיסטית מכבות גם אותי. די מכבה אותי בכלל לדעת שהיא מזוכיסטית. אני מחפש בדיוק את הצד השני, את הסבל וההשפלה שהיא חווה.


אני בטוחה שכך גם העדיף המתעלל הראשי בספר...

אני גם בטוחה שהיתה סיבה טובה לבחירתה לא לספק לו את ההנאה הזו

אני לא בטוחה אם זה בשם המזוכיזם...

icon_cool.gif
רצסיבי​(נשלט)
לפני 14 שנים • 2 בפבר׳ 2010
רצסיבי​(נשלט) • 2 בפבר׳ 2010
Morticia כתב/ה:
Morticia כתב/ה:
רצסיבי כתב/ה:
Morticia כתב/ה:

חוצמזה, אני די עם morgause
and I raise your Jules Verne with Albert Camus


אמממ... מי אמר סופר צרפתי ולא קיבל את רומן גארי (א.ק.א. אמיל אז'אר) ?
סורי, לא יכולתי להשאיר את זה ללא מענה.


יו אר פורגיוון!
icon_wink.gif

אמיל אז'אר אכן נפלא, מסכימה

ובהחלט יתכן וזה משהו בסופרים הצרפתיים שמוצאם באלג'יר דווקא...

(ז'ול ורן כסת"ח את עצמו יופי מסביב לעולם בשמונים יום icon_lol.gif )


שמע, מצד שני, הסתכלתי עכשיו בויקיפדיה על השם רומאן גארי ונטען שם שהוא בכלל היה יהודי ממוצא רוסי
( icon_exclaim.gif icon_question.gif icon_exclaim.gif )

בחיי הכרתי אותו רק בשם אמיל אז'אר ומעולם לא עלה בדעתי
אז אנא סלח לי על בורותי
icon_smile.gif


כן, אמיל אז'אר היה רק שם כיסוי שהוא בחר בו (בגלל זה כתבתי AKA), כי נמאס לו מהמבקרים שקבעו שהוא כבר סופר זקן וגמור. כך הוא כתב כמה ספרים על בסיס שם בדוי, שזכו לביקורות נלהבות מהביקורת, וכשהוא גילה את הכל זה עורר סערה לא קטנה בבועת הקולטורה בצרפת.
רפאל
לפני 14 שנים • 2 בפבר׳ 2010
רפאל • 2 בפבר׳ 2010
פרלין כתב/ה:
היא דווקא לא צעירה (לפחות לא מאוד) ולא דוגמנית. היא צלמת בלתי מגולחת בעליל. החלק הזה של הפנטזיה המיילדומית כנראה לא הגיע לצרפת.
O היא חור והיא עדשה. ובאיזשהו שלב היא גם על תקן מפתה. והיא כלום והיא הכל. והם לחלוטין עובדים אצלה, החבר'ה האלה. זה נהדר. נראה שאין שום דבר בעולם שמעסיק אותם יותר ממנה וכל הזמן.

התמונה הייתה יכולה להתאים למה שסיפורה של O היה יכול להיות. סיפור על אשה פעורה כל כך שאפשר להריח את המיצים שלה.

חזרתי לספר ואת צודקת. אינה דוגמנית, אלא צלמת אופנה. אבל עדיין: היא כל כך חלק מעלם האופנה הצרפתי, וכל כך לא בדמות הציורים של אגון שילה. היא לא סתם אישה פעורה. היא עסוקה מאוד בלהיות מושא של תשוקה.


FrozenLips כתב/ה:
אני לוקחת את "ונוס בפרוות" במקום "סיפורה של O".
Any day.

גם בעיני "וונוס בפרווה" טוב לאין שיעור. אבל הוא משהו אחר לחלוטין. "סיפורה של O" הוא סיפור פנטזיה, וכמו פנטזיה דבר אינו מתפתח בו, אין מוסר השכל, וסופו התאיינות. לעומת זאת, "וונוס בפרווה" מספר על אדם שיש לו פנטזיה, אבל העלילה אינה סיפור של הפנטזיה. היא עוסקת בדמויות של ממש עם פסיכולוגיה של ממש. ויש מוסר השכל, שרלוונטי מאוד למה שרבים קוראים בשם בדס"מ.
R E D
לפני 14 שנים • 2 בפבר׳ 2010
R E D • 2 בפבר׳ 2010
זאלופון כתב/ה:
פייה כתב/ה:
R E D כתב/ה:
זו פנטזיה גברית שנכתבה ע"י אישה ע"מ לספק את צרכיו. היא בקושי גומרת בספר, בקושי מביעה הנאה או סיפוק, בקושי מתמרדת ובעיקר מתנהגת בצורה פסיווית קיצונית. כזו שגורמת לך לרצות להיות ורדה רזיאל ז'אקונט ולצעוק לה "תיזרקי אותו!!!!!!"


זו דווקא פנטזיה נשית לא רעה בעיני.

למי אכפת מהרגשות שהיו ל-O או מתהליך מנטלי שהיא עברה או לא עברה?

אישית, פנטזיות שמתארות את ההנאה והסיפוק של המאזוכיסטית מכבות אותי.

גם לדעתי זו יותר פנטזיה נשית מאשר גברית. אם לשפוט לפי השרשור הזה, נראה שדווקא לגברים אכפת מהרגשות של O והתהליך המנטלי שהיא עוברת, וזה די מובן. מה הכיף בהחפצה של משהו שמלכתחילה הוא חפץ? מה מרגש בלהצליף בכיסא או בלזיין שולחן סלון? לטעמי זה סיפור שהרבה יותר קל להתחבר אליו אם הפנטזיות שלך מתחברות לצד המוחפץ והמוכה (שאז אתה יכול להחליף את הפלקטיות של O בעולם הפנימי שלך עצמך) מאשר אם הפנטזיות שלך הן של הצד המחפיץ והמכה (שאז אתה נותר עם שולחן סלון שכבר ידע ימים טובים יותר).

למען הסר ספק - פנטזיות שמתארות את ההנאה והסיפוק של המאזוכיסטית מכבות גם אותי. די מכבה אותי בכלל לדעת שהיא מזוכיסטית. אני מחפש בדיוק את הצד השני, את הסבל וההשפלה שהיא חווה.


כל זה טוב ויפה, אני בסך הכל אמרתי שהספר מלא בתאורים פיזים, מחוך ירוק, שמלה שחורה, דילדו מעץ, עגיל מזהב..... רשימת מכולת די בנאלית.
בקשר לעניין ההחפצה, זה לא משנה מאיזה צד של העניין אתה בא, המוחפץ או המחפיץ, ברור שמדובר בבן אדם, ואילו O באה מראש כ"שולחן סלון". היא לא נולדה "שולחן סלון" משהו הפך אותה לכזה..... וזה בעיני חסר.

ברוור שסיפוק או הנאה של מזוכיסטים זה "מבאס" אבל היי, מאזוכיסטים זה אנשים שנהנים/מסופקים מכאב. אז יש פה קצת בעיה אם אתה מגביל את הסדיזם שלך למזוכיסטים....icon_wink.gif

יש מלא פרשנויות ומלא גישות להבנת הטקסטים. חלקם מדברים על אובר-שובניזם או פוסטס פוסט פמיניזם. כמעט אף אחד לא מסוגל להשאיר את הטקסט ב"פשט" שלו ותמיד מיוחסות לו משמעויות ופרשנויות נוספות. אין אמת אחת. וזה חלק מסוד קסמו, אתה לא נשאר אדיש אליו. וכול אחד רואה בו את מה שהוא רוצה....