בכוח המוח{Aion}
|
לפני 11 שנים •
30 בספט׳ 2012
חזרזירה כתב/ה: בכוח המוח כתב/ה: חזרזירה כתב/ה: אורנוס, סחטיקה על התשובה הכנה.
השולט שלי לעולם לא קורס. לעולם. הוא לעולם חזק וזקוף ומלא ביטחון ועוצמה ושקט ורוגע. הוא תמיד הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת והוא גם המשענת הכי גדולה שיש. עכשיו תגידו שאני כותבת כאן שטויות, אנחנו הרי חיים יחד. טיפלתי בו כשהוא חלה והייתי שם בלא מעט סיטואציות לא פשוטות שהביאו לכך שאני אספק את הגב והמשענת. נכון. אבל הוא תמיד ישאר בעיניי האדם הכי הכי (כל מה שכתבתי למעלה). אולי זה כמו הצורך של ילדה להרים את עיניה לאבא שלה ולדעת שהוא האדם הכי מושלם שקיים. ילדותי ונאיבי אבל במציאות, ככה אני רואה את אדוני. בגלל כל אלו, אני לא רואה בדרך הפריקה הזו חולשה של השולט. ). ובכלל שכחתי להתייחס לחלק הכי חשוב שרציתי להתייחס אליו - זה שמדבר בשולט הכל יכול. אני מזדהה עם הצורך להשאיר אותו בעמדת כל יכול, אבל חושבת שאפשר גם להכיל "חולשות" וצרכים ממנעדים רחבים בזמנים אחרים, בלי שזה מפריע לו להשאר הכי הכי. (וגם כתבת שאת הרי עושה את זה.) יכולת (או שאולי את מכילה) למשל להכיל צרכים הפוכים שלו, שמקבילים בערך לאלה שלך? האם יש איזה מקום בו נעצרת יכולת ההכלה שלך בגלל התפישה שלעיל? או גם לא שם, אז במקומות אחרים? זה קצת אמורפי עבורי כי חסרות לי דוגמאות להמחשה. גם צריך לחדד את השאלה - מה זה צרכים הפוכים שלו המקבילים לאלה שלי? אני לא יכולה לתת לך דוגמה כי זה עולם הרגשות שלך. זו גם שאלה בעייתית מאוד מכל מיני בחינות. תתעלמי ממנה. |
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 11 שנים •
30 בספט׳ 2012
התעניינו גם בזווית השנייה:
עבורי, כשאני מאוד כועס(זה לא קורה הרבה) ולא עליה אז זה יכול להביא לסיטואציות שאני מותח את הגבולות בינינו. לא גבולות פיזיים אלא רגשיים. לראות עד כמה היא רוצה אותי. כי בעת כעס אני מסתגר עם עצמי (לגברים יש קטע להתמודד עם דברים קשים לבד ולא לחלוק כל דבר) ואז אני פחות מתייחס אליה ולפעמים כלל לא, עד אשר העניין יירגע. ואם היא מתעקשת על קבלת יחס בזמן הזה אז אני מותח את הגבולות. בעת כעס, זה כמו מוקשים שפרושים סביבי. כל צעד אליי יש לה סיכוי לדרוך על מוקש ולהיפגע והיא יכולה לבחור אם לסגת או להמשיך לעוד מוקש. ואם תשב בצד ולא תדרוך על שום מוקש , לא אנטור לה. למעשה, זה מה שאני מצפה ממנה. וזה לא יפגע בעיניי ביחסינו. לדרוך על מוקשים בשבילי רק כדי להתקרב אליי זה מה שיפתיע אותי וירגש אותי כאחד. אני אוהב הקרבות כלפיי. אני לא מראה זאת תמיד אבל אני יודע להעריך זאת. how far will you go to get close to me? |
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
30 בספט׳ 2012
כשהייתי בת שש עשרה או שבע עשרה היה לי חבר שנהג לחטוף התקפי זעם בתדירות מאד גבוהה, ובכל התקף כזה היה שובר דברים, מכניס אגרופים לקירות וכאלה. הוא אף פעם לא פגע באף אחד, הוא ידע שהוא חזק וגם ראה בעצמו נפש עדינה שלא תפגע בזבוב. אבל זה מפחיד, לראות מישהו בהתקף כזה. רואים את האלימות הפיזית מתפרצת ומניחים שמי שמתקרב יכול לחטוף גם, מהשוונג, כי זה זמן שבו הוא לא שולט בעצמו. לא יודעת למה אבל זה לא הפחיד אותי. זה בטח היה צריך אבל זה לא.
והוא ידע שהוא מפחיד כשהוא ככה ושזה גורם לאנשים להתרחק, ושאף אחד לא יהיה מוכן להתקרב ולנחם אותו אם הוא ישבור הכל סביבו. נו, תסביכים. בן שש עשרה, בכל זאת. אז הייתי נכנסת בינו לבין הקיר. הוא היה מעיף את האגרופים שלו לתוך הקיר עד זוב דם ואני הייתי נעמדת מולו ונותנת לאגרופים לעבור ליד הראש שלי בדרך. זה עזר לקצר את ההתקף, לראות אותי מול הפנים היה מחזיר אותו קצת למציאות. הוא מעולם לא שרט אותי. הייתי בטוחה לגמרי שהוא לא יפגע בי. שלא משנה מה עובר עליו הוא לעולם לא יכה אותי, גם לא בטעות - לא מתוך שליטה עצמית (מזה לא היה לו בשיט) אלא מתוך איזה דחף להגן עלי שגם הוא בלתי נשלט. האמנתי בזה עם כל הלב וללא צל של ספק. אבל אחר כך, כשחברות אילצו אותי לענות על ה"איך את לא מפחדת", הייתי חושבת על זה וביני לבין עצמי מודה שגם אם הוא היה מפספס ושובר לי את האף - לא היה ממש אכפת לי. יואו, איזה דרמטיים היינו. אבל המחשבה הזאת, שלא הודיתי בה בפני אף אחד - על כך שאם ההתקף הזה יישפך גם עלי בדרך זה לא באמת ירתיע אותי מלהיות בשבילו - הייתה אמיתית. עד היום אני לא מבינה איך זה שאני בסדר עם הרעיון הזה. |
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 11 שנים •
30 בספט׳ 2012
ישנן פנטזיות שראוי להן לא להתממש לעולם
נראה לי כי מימוש פנטזיה מהסוג שתארת היה הופך אותך באחת לעוד אישה מוכה.
מזכיר לי את פנטזיית האונס השכיחה כ"כ. לא קראתי את כל השירשור, אך נראה לי שחלק מהתגובות כאן מתיפיפות, תאורטיות ואינן קשורות למציאות. ראיתי בחיי הקצרים מקרוב כמה וכמה מקרים של נשים מוכות ובעלים מכים. תאמיני לי - את לא רוצה להיות שם! אין שם רומנטיקה, אין שם אינטימיות, אין שם שום שבריר של תשוקה ובטח אין שם בדסם. יש שם אנשים קטנים הפורקים את תסכולם על נשים חלשות ומפוחדות. יש שם התעללות חד צדדית נטו. אשריך שזכית לקשר עם אדון בעל שליטה עצמית ומודעות. אין הרבה כאילו במחוזותינו. אני מאחל לך ולו כי לעולם לא יגיע יום בו תשמשי כלי לפריקת תיסכולו וזעמו ולעולם לא תממשי פנטזיה כזו. |
|
|
|
יולי Yuli(לא בעסק){טדי}
|
לפני 11 שנים •
30 בספט׳ 2012
כמה שחור-לבן מצדך.
|
|
|
| MasterKey(שולט) |
לפני 11 שנים •
30 בספט׳ 2012
יולי Yuli כתב/ה: כמה שחור-לבן מצדך.
אכן כן. ולא רק שחור - במקרה הזה שחור כהה. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 11 שנים •
2 באוק׳ 2012
Re: ישנן פנטזיות שראוי להן לא להתממש לעולם MasterKey כתב/ה: יש שם אנשים קטנים הפורקים את תסכולם על נשים חלשות ומפוחדות. איפה אתה רואה אישה שכזו וגבר שכזה בלורי ובאדונה?... |
|
|
lori{ע_מ}
|
לפני 11 שנים •
2 באוק׳ 2012
Re: ישנן פנטזיות שראוי להן לא להתממש לעולם rapunzel כתב/ה: MasterKey כתב/ה: יש שם אנשים קטנים הפורקים את תסכולם על נשים חלשות ומפוחדות. איפה אתה רואה אישה שכזו וגבר שכזה בלורי ובאדונה?... הוא לא דיבר על אדוני ועליי רפונזל, הוא כתב את זה כדוגמא כללית. MasterKey, אני ממליצה לך לקרוא את השרשור מתחילתו עד סופו, אולי תמצא שם לא מעט תובנות לגבי השיוך של המקום הזה לנשים מוכות. |
|
|
עבודת מאסטר{lori}
|
לפני 11 שנים •
3 באוק׳ 2012
אני מגיב בלי שקראתי את השרשור.
אצלי, יש S&M ויש שליטה. אין זליגה בין השניים. ככה זה בנוי אצלי בראש. שליטה מתבטאת בדינמיקה בינינו. במערכת היחסים שבין שני אנשים. היא - חזקה ודומיננטית, אני חזק ודומיננטי יותר. בלי התעסקות בכל הפילוסופיה שמסביב, היא מקבלת ממני הוראות ומבצעת אותן, היא משמשת אותי לסיפוק צרכים מתי שאני דורש ואיך שאני דורש, וזה בערך הפרינציפ. נכון שלפעמים יש צורך בהפעלת ״כח פיזי מתון״ כדי להעביר את המסר ולקבל את מה שדרשתי לקבל, אבל זה מחושב, מדוד, בשליטה. זה לא מתוך נקמה ולא מתוך זעם אלא בגדר הצבת גבולות ברורים. ברור לשנינו שזו ״שפה״ לגיטימית לצורך תקשורת בינינו וככה זה עובד. סאדו מאזו זה משהו אחר אצלי. יש אצלי איזשהו יצר סאדיסטי שצריך סיפוק מדי פעם. כמו רעב, או חרמנות, זה יצר העומד בפני עצמו ויש דרך מסויימת לספק אותו. זה לא קשור לעצבים מהעבודה או לבקשת העלאה במשכורת שלא התקבלה או לפקקים בדרך הביתה... במצבים כאלו אני דווקא צריך שקט ואני מתבודד בחדר ומאזין לקבצי אודיו של מדיטציה, רוח בין העלים, גשם וברקים, לחישות על רוגע ושלווה ובטח שלא התפרצות אלימה על אשתי. זה לא מה שירגיע אותי, זה לא יספק יצר סאדיסטי, זה רק יצור סערה נוספת בראש. בעניין הזה, אני חושב שדווקא התפרצות זעם אלימה לא תביא לפריקת תסכולים אלא בדיוק את ההיפך. אני ארגיש שהדינמיקה של השליטה בינינו, נפגעה. זה יטלטל אותי, יגרום לי לאבד את הבטחון העצמי ואת האמון ביציבות מערכת היחסים שלנו. זה לא ישרת אצלי שום מטרה רצויה. |
|
|
DEEPSWITCH(מתחלף)
|
לפני 11 שנים •
3 באוק׳ 2012
לא טוב לשמור בפנים
אבל פנטזיה כזו של איבוד שליטה מצידו יכולה גם לעלות בבריאות שלו וגם שלך , לא יודע מה גילכם אבל ברף לחץ מסוים ובתנאים לוחצים , זה יכול להיגמר בהתמוטטות אז... בואי נשאיר את השקט והרוגע . אם את מרגישה שהוא מפגין על אנושיות בעניין האיפוק נו ... פשוט תרמזי לו להשתחרר קצת עלייך .. כן כן אני יודע שזה לא תפקידך .. אבל את עדיין שם בשבילו , הלא כן ?!!
|
|
|