בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

קשה לי עם הסטייה הזאת

פור גוד
לפני 10 שנים • 24 במרץ 2014
פור גוד • 24 במרץ 2014
לביאה חרדית (וחרדתית) - בגילך הצעיר כל-כך אנו ממליצים לך קודם-כל על התרופה הקרויה (בעגה הרפואית) - "אוננות". תרופת-הפלאים הזאת תוציא לך את התשוקה אאוט-אוף-דה-סיסטם, כל יום למשך כמה שעות טובות, כך שתוכלי לאחר "נטילתה" לחשוב בראש צלול על המשך חייך, להתרכז בלימודייך, ולבחור לך קריירה מוצלחת שתעזור לך להשתלב בשוק העבודה ( בעיה שכיחה בקרב הציבור החרדי, כנודע ). עם זאת, עלינו להזהירך מראש כי תופעת-הלוואי הידועה שיש לתרופה שאנו מציעים לך, והיא מוזכרת גם בספרות-מדעית, שהיא נוטה "ללבות את האש" של התשוקה הזאת ( אם להשתמש בטרמינולוגה שכבר עלתה בשרשור ).
בכל אופן, אנו רושמים לך כעת מרשם לתרופה הזאת - שלוש פעמים ביום, על בטן ריקה או מלאה, לא חשוב (:
נולי
לפני 10 שנים • 24 במרץ 2014
נולי • 24 במרץ 2014
אני לא מבינה למה שמישהו ירצה להתנתק משהו שעושה לו טוב.
לכוון את המינון? ברור שכן.
לשלוט בשליטה.
אבל לוותר על זה? למה?
כמו לקבל החלטה שלא נוגעים יותר בשוקולד. לא"אני שונא שוקולד" אלא "אני לא נוגע יותר במשהו שאני מת עליו". לא הגיוני בעיני. לעומת זאת "אני מתגבר על יצרי וקובית שוקולד אחת מספיקה לי לכמה ימים" זה יותר הגיוני בעיני.
בצלחה.
N
שחארזאד
לפני 10 שנים • 25 במרץ 2014
שחארזאד • 25 במרץ 2014
יקירתי

זה

hotel california

אבל אם יש בך מספיק כוח,את יכולה לנסות כיוון אחר
Yoel​(נשלט)
לפני 10 שנים • 25 במרץ 2014

יקירה

Yoel​(נשלט) • 25 במרץ 2014
נתקלתי בשאלה הזאת לא פעם, ובתשובות שלקיבלת אפילו יותר.

השאלה שלך מאוד חשובה, לצערי את לא שואלת אותה במקום הנכון.

כאן לא תמצאי את מי שיגיד לך" כן, אפשר וכדאי לצאת מזה, אפשר לחיות חיים טובים ומספקים "באור".

מהסיבה הפשוטה שאנשים שמצאו את הדרך לשם כבר לא גולשים פה בביוב.

לצורך העניין, זה כמו לשאול אם אפשר לעשות שלום עם הערבים בכנס של תנועת אם תרצו...

icon_arrow.gif

אם כל הכבוד לגישת הלתמיד, השאלה היא גם מה לתמיד. אבל השאלה הכי חשובה,

ללא ספק, היא איך את רוצה שהחיים שלך יראו.


בברכה.
צ'יטה​(שולט)
לפני 10 שנים • 25 במרץ 2014

רכבת קסמים מכושפת

צ'יטה​(שולט) • 25 במרץ 2014
רכבת קסמים מכושפת

ישנה רכבת קסמים מופלאה ומכושפת כזו שלוקחת ליעד אחד מיוחד מאד. הרכבת הזו מעוצבת בארכיטקטורה מודרנית ובצבעים מאד מפתים באופן השובה את העין והלב לכל עוברי האורח. כל כך שכך, שכמעט לא ניתן לשלוט בדחף החזק הזה לעלות על הרכבת ולצאת למסע, ממש כמעט בגדר כישוף.

ניתן כמובן לקנות כרטיס הלוך חזור, אבל למרבה הפלא מה שמייחד את היעד הזה שכמעט אף אחד לא חוזר משם. הרבה אנשים שומרים על כרטיס החזרה מכל משמר, חלק אפילו מניילנים אותו ומידי פעם מוציאים אותו ומעיינים בו בערגה, חולמים לעשות בו שימוש, יצא לי להכיר אפילו כאלה שהשתמשו בו, אך רק קמצוץ מופלא מצליח להשתמש באותו כרטיס חזור מופלא מבלי לקנות שוב כרטיס הלוך חזור אל אותו יעד מכושף.

אז מה כל כך מיוחד ביעד הזה, או אולי ברכבת בכלל ? הנוף כמובן. כל אורחת שמגיעה לכאן פוקחת עיניים גדולות, נדהמות ומרוגשות, למראה מבחר מתקני השעשועים, בעלי תווית מחיר שווה לכל נפש. לא רק שכך, אפילו ניתן בקלות למצוא מדריך מיומן שמתנדב בשמחה להשקיע את מלוא זמנו ומרצו להוביל אותך במיסתורי המתקנים המופלאים והמורכבים הללו שהרי זה לגמרי לא פשוט להשתמש במתקנים הללו בללה לנד שלנו.

אצל רבים מרגע תחילת השימוש במתקנים, נוצר דחף עמוק, כמעט בגדר אובססיה, לעלות על עוד מתקן, ועוד אחד, ואת זה... עדיין לא ניסיתי. תופעת הדחף הזה מתמתנת אצל רובם לאחר חצי שנה עד שנה, אך אין בכך די בכדי לאפשר להם לעזוב את מתחם הלונה פארק הקסום הזה, שהרי הם כבר מכורים.

בדסם זה כרטיס לכיוון אחד.
שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.

פוסט שפירסמתי באלפוני לפני עידן ועידנים:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=25216
James Bondage​(מתחלף)
לפני 10 שנים • 26 במרץ 2014
James Bondage​(מתחלף) • 26 במרץ 2014
פור גוד כתב/ה:
"אוננות". תרופת-הפלאים הזאת תוציא לך את התשוקה אאוט-אוף-דה-סיסטם, כל יום למשך כמה שעות טובות, כך שתוכלי לאחר "נטילתה" לחשוב בראש צלול על המשך חייך,


פור גוד, אני יודע שאצל גברים זה ככה - לדוגמא, ליפנים אפילו יש מלה לזה: http://i.imgur.com/47q9CYv.png



אין לי נסיון בתור אשה (ולא מתוכנן בזמן הקרוב), אבל על פי סקר קצר שערכתי לאורך 20 השנה האחרונות, אצל אחוז נכבד מהנשים, אוננות עושה את הדבר ההפוך (מעלה את מפלס החרמנות ו/או מרדימה, אבל לא עוזרת לצלילות). מישהו יודע אם המדגם שלי מייצג?
פור גוד
לפני 10 שנים • 26 במרץ 2014
פור גוד • 26 במרץ 2014
James Bondage כתב/ה:
פור גוד כתב/ה:
"אוננות". תרופת-הפלאים הזאת תוציא לך את התשוקה אאוט-אוף-דה-סיסטם, כל יום למשך כמה שעות טובות, כך שתוכלי לאחר "נטילתה" לחשוב בראש צלול על המשך חייך,


פור גוד, אני יודע שאצל גברים זה ככה - לדוגמא, ליפנים אפילו יש מלה לזה: http://i.imgur.com/47q9CYv.png



אין לי נסיון בתור אשה (ולא מתוכנן בזמן הקרוב), אבל על פי סקר קצר שערכתי לאורך 20 השנה האחרונות, אצל אחוז נכבד מהנשים, אוננות עושה את הדבר ההפוך (מעלה את מפלס החרמנות ו/או מרדימה, אבל לא עוזרת לצלילות). מישהו יודע אם המדגם שלי מייצג?


מילה חמודה המציאו היפנים! אני רואה שהם קיבלו קצת שכל מאז פרל הרבור.
לגבי ההבדל בין גברים ונשים באופן השפעת התרופה, אני סבור שאתה צודק בעניין העלאת מפלס החרמנות ( הנשים שבררתי עימן את הסוגייה הזאת העידו על כך אף הן מתוך שכנוע-פנימי דתי ועמוק ) - ואשר על כן הזהרנו אותה מראש שהתרופה הולכת "ללבות לה את האש של התשוקה" - אבל טועה קצת בעניין הצלילות. כי עדיין, בלי התרופה בכלל , דעתה של הלביאה-החרדתית תהיה משובשת עוד יותר. וכמו הגברים החרדיים של פעם, שהיו אמונים על הדחקת התשוקה המינית שלהם, אנו דואגים שהיא תמצא את עצמה כל ערב נוהגת על-אוטומט לתל ברוך, עושה-מה-שעושה, ואז חוזרת הביתה ושונאת את עצמה...
בקיצור, ג'יימס, עלינו לשכנע את הלביאה החרדית לראות בתרופה המוצעת לה את "הרע במיעוטו". ובמה שאמרת, לראות תופעת-לוואי הכרחית ונסבלת. כי בלי התרופה הנ"ל אנו מעריכים את סיכוייה להשתלב בעתיד בשוק-העבודה כקלושים ביותר. וכמובן שלאור הבעיה שהצבעת עלייה ייתכן מאד שיהיה צורך בעתיד הקרוב להעלות לה את מינון התרופה.

נ.ב - במחשבה שנייה, ג'יימס, אני מבין פתאום שאולי גם אתה מבקש בעצם - בביישנות האופיינית לך -שארשום גם לך את התרופה הזאת, כדי שתוכל גם אתה "ליטול" אותה מכאן-ואילך בלי רגשות אשמה. אין בעייה, ג''ימס, רק תבקש. אני רושם לך כעת מרשם לתרופה הזאת – בוקר וערב, כל יום (-:
לביאונת
לפני 10 שנים • 26 במרץ 2014
לביאונת • 26 במרץ 2014
סתם להרגיע אותכם,אני מאוננת וגומרת פעם ביום לפחות, ונהנת בשסנים וכד
James Bondage​(מתחלף)
לפני 10 שנים • 26 במרץ 2014
James Bondage​(מתחלף) • 26 במרץ 2014
פור גוד כתב/ה:

נ.ב - במחשבה שנייה, ג'יימס, אני מבין פתאום שאולי גם אתה מבקש בעצם - בביישנות האופיינית לך -שארשום גם לך את התרופה הזאת, כדי שתוכל גם אתה "ליטול" אותה מכאן-ואילך בלי רגשות אשמה. אין בעייה, ג''ימס, רק תבקש. אני רושם לך כעת מרשם לתרופה הזאת – בוקר וערב, כל יום (-:


אני רואה שפנקס המרשמים עלה לך לראש. למען הסר ספק - אין רגשות אשם, אין צורך במרשם, אין שלום, אין בטחון, ואין סיבה להצביע פרס.

רגע, ויש לי ביישנות אופיינית? לא ידעתי, רק שניה, אני צורח את זה מהחלון שכולם ידעו.

הנה, חזרתי.

נדמה לי, או שמא אתה משליך קצת היום עלי, על היקום ועל בכלל?

ובחזרה לנושא הדיון: לביאה, אני לא חושב שאפשר "לעזוב את ה- BDSM" בלי ארוע משנה חיים כזה או אחר (לידה של ילד, מחלה קשה, חוויה דתית/מיסטית) - עדיף לנסות להשלים עם הקיום של הצורך ולשלב אותו בחיים.
Elysian
לפני 10 שנים • 24 באפר׳ 2014

מישהו שם לב...

Elysian • 24 באפר׳ 2014
ש"מקימת" השרשור הפכה עורה ונהייתה גבר????