שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

סאבית/ סו מי טרה- ספר

אושה{אוש}
לפני 9 שנים • 23 בפבר׳ 2015
אושה{אוש} • 23 בפבר׳ 2015
טוב, סיימתי לקרוא
זה בדיוק כמו 50 גוונים
אבל בדיוק
אותו סיפור בדיוק!
בחור עשיר
בחורה ספרותית
יש לו חברים ומשפחה, חברה שלה משתדכת לקרוב משפחה שלו
יש לו עבר טרגי
הם עושים הרבה סקס
היא רוצה יותר
הם נפרדים
הם חוזרים כי היא שינתה אותו

שיעמום

הבו לי דום שלא רוצה לשנות אותי
רק לזיין אותי. להשפיל אותי. לחלוק עם חבריו.
כזה שלא ישתלט לי על החיים, רק על התחת.
לא צריך שיהיה עשיר ומתוסבך
מספיק שיהיה סוטה

פאנפיקשן
זאת התשובה
אולי יום אחד אכתוב בעצמי וזהו
slave for ever​(נשלט)
לפני 9 שנים • 23 בפבר׳ 2015
slave for ever​(נשלט) • 23 בפבר׳ 2015
יש ספרי BDSM, אבל הם בשוליים וכאלה לא יתרגמו, למעט בודדים, כמו סיפורה של O
משתמש מחוק
לפני 9 שנים • 25 בפבר׳ 2015
משתמש מחוק • 25 בפבר׳ 2015
אושה כתב/ה:
טוב, סיימתי לקרוא
זה בדיוק כמו 50 גוונים
אבל בדיוק
אותו סיפור בדיוק!
בחור עשיר
בחורה ספרותית
יש לו חברים ומשפחה, חברה שלה משתדכת לקרוב משפחה שלו
יש לו עבר טרגי
הם עושים הרבה סקס
היא רוצה יותר
הם נפרדים
הם חוזרים כי היא שינתה אותו

שיעמום

הבו לי דום שלא רוצה לשנות אותי
רק לזיין אותי. להשפיל אותי. לחלוק עם חבריו.
כזה שלא ישתלט לי על החיים, רק על התחת.
לא צריך שיהיה עשיר ומתוסבך
מספיק שיהיה סוטה

פאנפיקשן
זאת התשובה
אולי יום אחד אכתוב בעצמי וזהו


פתחי קמפיין בקיקסטרטר - מאה הדולר הראשונים ממני ומDark Innocence.
מחנך עם עקרונות
לפני 9 שנים • 28 בפבר׳ 2015
מחנך עם עקרונות • 28 בפבר׳ 2015
הספר הזה הוא לגמרי לא 50 גוונים של אפור. הגיבורה הראשית אביגייל, משעשעת וכריזמטית וגם יודעת טוב מאוד מה היא רוצה מהחיים ומעצמה ולא דמות נגררת ובתולה כמו זאתי מחמישים גוונים. השולט פה הוא אחלה גבר, מקסים, משעשע ויודע לאהוב בניגוד לכריסטיאן גריי הפסיכי שהוציא שם רע לעולם שלנו. אביגייל בוחרת להישלט דווקא ע"י נתנאל (מעניין אם הסופרת הבינה את משמעות השם בעברית והקשר שלו לשליטה) בגלל מעשה צדקה שהוא עשה לאימה ומתוך הבנה שהבן אדם הזה יודע לאהוב ואיתו היא תוכל להגשים את הפנטזיות שלה. המיניות והרוחניות. אביגייל מספיק אמיצה להסתער קדימה ולכבוש את השולט שלה אבל כמו בכל זוגיות הם לא מפסיקים לאתגר אחד את השנייה ובדרך השולט והנשלטת מתערבבים. אחד הדברים שהכי אהבתי בספר זאת האהבה של אביגייל ונתנאל לספרים ובמיוחד לשירים. יש קטע שנתנאל משאיר לה ורד בצבע קרם עם סומק אדום בצדדים והוורד מוסבר בציטוט משיר:

“The red rose whispers of passion,
And the white rose breathes of love;
O the red rose is a falcon,
And the white rose is a dove.
But I send you a cream-white rosebud
With a flush on its petal tips;
For the love that is purest and sweetest
Has a kiss of desire on the lips.
High T
לפני 8 שנים • 13 במאי 2015
High T • 13 במאי 2015
Syat Vada כתב/ה:
gilsherr כתב/ה:
כל כך אמריקאי, כל כך רדוד....מי ייתן והתרבות האמריקאית תיעלם מעל פני האדמה ותזכר כלא יותר מפרק אפל בתולדות האנושות. כמו הנאציזם למשל.

כאדם, כאמריקאי וכאיש שיחה, אני מוצא את האמירות שלך מכוערות בהרבה ממרב התרבות הבעייתית בה נמצאים רוב שורשיי. icon_smile.gif



בעניין הספר עצמו, אני חושב שממש חבל שאותו הסיפור חוזר על עצמו, שוב ושוב, אמנם אני לא בטוח מה המסקנה הרצויה.
כנראה, בהנחה שהבנתי את תמצית הספר הזה אותו לא קראתי, מדובר בסיפור נוסף, פרי עטה של אישה, על מערכת יחסים כוחנית בין גבר מאוד חזק לבין אישה שהיא, לכל הפחות, מרקע הרבה, הרבה יותר חלש. matter, אוסיף "כי הוא ערפד" לרשימה, ואחווה בראשי בתסכול לעבר השערורייה הספרותית והחברתית שהיא סדרת דמדומים.

תגובה מאוד מיוחדת
ברצוני לשאול - האם ניתן ליכתוב ספר מצליח כמו 50 גוונים או דימדומים מבלי להיכנס למלכודות הרגילות. ואולי הגדולה מכולם - סיפור סינדרלה מודרני או פנטזי

הניחוש שלי הוא שפובליציסטים (שרובם, אני משער, הם גברים) אוהבים בנחת את הפנטזיות האלו, הבאות עם תחושת הרישיון והאישור שלא סופר כתב, אלא סופרת כתבה, את האישה לתוך המקום הנמוך. אני בהחלט משער שאישה עם סיפור על מערכת יחסים כוחנית, אך בכיוון ההפוך, תקבל הרבה יותר צרות בניסיון להוציא אותו לאור.
למה? אני משער שמכל הסיבות הלא נכונות, כמו כשזה מגיע בהוליווד לייצוג נשים בסרטים.*


אלא שמה?
בינתיים, בעודנו מדברים, עומד לצאת משחק המחשב השלישי בסדרת משחקי התפקידים Dragon Age ("עידן הדרקון").
הסדרה הזאת כתובה באופן יוצא מהכלל, עם עלילה מצויינת ומורכבת, עולם משחק יפהפה, לחימה, פוליטיקה ורומנטיקה כתובה היטב.
במשחק הזה, אשה היא ראש הכנסייה, אשה אחרת היא סמל הכנסייה, אשה היא הנסיכה מחסלת הדרקונים, אשה (או... דבר דמוי אשה) היא אחת הישויות המאיימות והמסתוריות עלי אדמות, אשה במשחק השני היא ראש מסדר הטמפלרים, אשה אחרת במשחק השני נהיית מפקדת משמר העיר – ושוב במשחק השני, גבר מעט ביישן הוא הלוחם העבד לשעבר (והסקסי רצח, לטעמן של שחקניות רבות) שרוצה הבנה, חיבוק ואהבה. ולהשמיד סוחרי עבדים. icon_twisted.gif
בכל המשחקים, דמות השחקן/ית היא גבר או אישה לבחירתנו, ועל אף כל שתיארתי ישנם גם אינספור גברים חזקים ונשים חזקות פחות.

בסדרה הזאת ישנם מערכות יחסים מרוב הסוגים – הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות, ווניליות, בדס"מיות, מלמעלה, מלמטה, מהצד ועוד, והכל כתוב נפלא ובכבוד מעורר השראה.

היוצרים, אגב gilsherr, הם אמריקאיים. icon_wink.gif
אלו הם Bioware, שיצרו בזמנו את Baldur's Gate ואת Planescape: Torment, משחקים שהיו יצירות מופת בפני עצמן וצעדים בדרך ליצירה שוברת הגבולות הנ"ל.

אז, לא הכל אבוד!



*סיפורה המעניין של אישה אחת שהלכה לכתוב תסריטים בהוליווד. הטקסט באנגלית.
התמצית הוא שזקני ומניעי התחום סבורים, לדבריה, שהקהל רק מעוניין בגברים לבנים בתפקידים ראשיים, וש"הוא לא רוצה לשמוע חבורה של נשים מדברות על מה שלנשים יש לדבר עליו.”
http://thehathorlegacy.com/why-film-schools-teach-screenwriters-not-to-pass-the-bechdel-test/
slave for ever​(נשלט)
לפני 8 שנים • 14 במאי 2015
slave for ever​(נשלט) • 14 במאי 2015
"דום" – הספר השני של "סאבית" – טרה סו מי.

הפעם מהצד שלו!


תקציר:

משום שלכל סיפור יש שני צדדים.

נתנאל מנסה לא לאבד שליטה.

כמנכ"ל של ווסט תעשיות, וכקפדן דומיננטי ידוע כאחד שמפקיד על כללים נוקשים, הוא אף פעם לא לוקח נשים כנועות וחסרות ניסיון, אבל כאשר שמה של אביגיל מופיע, הוא שובר את העקרונות שלו ומחליט לבדוק גם את היכולות שלה.

אביגיל מאופיינת כתמימה, ביישנית ומשכרת חושים, ונתנאל נחוש לבדוק גבולות. כל עוד היא עוקבת אחר הוראותיו ונכנעת בעצמה באופן מלא אליו, אף אחד לא ייפגע.

אבל כאשר נתנאל מתחיל להקשר לאבי ברמה עמוקה יותר, הוא מבין כי האמון חייב ללכת בדרכים שונות. ולשניהם יש סודות שיכולים להביא את היסודות של כל מערכת היחסים שלהם להתרסקות …

נמצא בסטימצקי.
amy​(נשלטת)
לפני 8 שנים • 14 במאי 2015
amy​(נשלטת) • 14 במאי 2015
יש לכם כאלו ציפיות מספרים שבמקרה מכניסים את המילה בדס"מ בתוכם. זה פשוט טרנד חדש של רומנים רומנטיים. מי שאוהב את הסגנון, יהנה. עבורי הם פשוט רומנים רומנטיים משודרגים. אני מאוד אוהבת ונהנית מהם, דוקא בגלל שהם כל כך צפויים. מצחיק אותי לקרוא שוב ושוב את הציפיות והאכזבה מספרים בסגנון.