לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתי ידעתם שאתם נמשכים לBDSM?

Alpha1one1​(שולט)
לפני 5 שנים • 2 באפר׳ 2019
Alpha1one1​(שולט) • 2 באפר׳ 2019
מהרגע שהשפריצו אותי החוצה מיד הבנתי.
אז חיתול אותי, האכילו, הלבישו והייתי נשלט לגמרי. חיכיתי לרגע שאומר No More! ואז הכל יתהפך.

וברצינות, בגיל 13 ככה, כשהתחלתי לפנטז. יישמתי בחברה השניה/שלישית שלי (כבר לא זוכר בדיוק...) ומאז הכל היסטוריה ...
רק שני​(אחרת)
לפני 5 שנים • 2 באפר׳ 2019
רק שני​(אחרת) • 2 באפר׳ 2019
בגיל 14 נכנסתי לחנות של סטימצקי ומצאתי ספר אמנות קטן בשם "Irotic Universe".
בסוף הספר הקטן הזה ראיתי תמונה ששינתה את ההעדפות המיניות שלי לנצח
לחיות בשביל
לפני 3 שנים • 25 בפבר׳ 2021
לחיות בשביל • 25 בפבר׳ 2021
מגיל צעיר הרגשתי שאני מתחברת לשליטה
לקבל מכות צעקות ואז ליטוף
fleur
לפני 3 שנים • 25 בפבר׳ 2021

Re: מתי ידעתם שאתם נמשכים לBDSM?

fleur • 25 בפבר׳ 2021
יש לי זיכרון ממש דומה (: כשהייתי בת 8-9 ראיתי סדרה (אנימה) שהגיבורה שלה היתה מאוהבת בשני גברים, אחד חנון ומתוק ואחד "רשע" (וחתיך למות).
בשלב מסוים ה"רע" חטף וכלא אותה או משהו כזה. זה היה רגע די דרמטי בעלילה והיה לי ברור שאני אמורה לכעוס עליו ולקוות שהבחור ה"טוב" יצליח להציל אותה, אבל ממש נהניתי מהרעיון שהוא מחזיק אותה אצלו בכוח.
כמובן שלא ידעתי לקשר את זה בכלל לבדסמ או למשהו מיני, אבל אני כן זוכרת שהרגשתי אשמה על זה שאני מזדהה עם הצד שלו.

בכלל, ככל שאני חושבת על זה יותר אני מבינה שזה תמיד היה שם, אבל לא ידעתי לתת לזה שם עד שלב יחסית מאוחר.
עבד של המין המושלם​(נשלט)
לפני 3 שנים • 25 בפבר׳ 2021

וואווווווווו

thhIyghst כתב/ה:
זה נשמע מוקדם מידי, אבל אני חושבת שידעתי כבר בגיל 5. הייתי צופה ב'זינה הנסיכה הלוחמת' והתחושה (שלא ידעתי לפרש אז) הייתה התרגשות לבידינלית עזה בכל פעם שהיא נלחמה והכניעה גברים/ כשהכניעו אותה.

זכור לי במיוחד פרק בו היא כלואה בדאנג'ן של מלך כלשהו, כפותה בשלשלאות, והוא יורד לשם עם חלוק ובגדול מטריד אותה מינית.
אל תשפטו.

זכור לי גם שבמשחקי הדמיון שלי עם ילדים בפארק היה ילד שהיינו משחקים ביחד באמא ואבא, רק בצורה שונה מעט מהרגיל: בשלב דיי מוקדם האבא היה 'הולך לעבודה' ואז הילד היה מגלם דמות של כלבלב שנשאר עם אמא בבית, ומציית לפקודותיה. (אני זוכרת שפניתי אליו בעיקר כ'כלבלב טיפשון', והמשחק היה שהוא כל הזמן טועה ואני כל הזמן מלמדת אותו מחדש בנימה מקטינה).

בשלב החביון לא היו ביטואים התנהגותיים של תכונה זו שאני יכולה להיזכר בהם, אבל בגיל 14 עניתי לבקשותיו של ה'חבר הראשון שלי' לרדת לו בהבטות שאם יעשה ביד ויאכל את השפיך של עצמו מולי אסכים לרדת לו ("כי אני מפחדת שהטעם מגעיל"), וכשהוא אכן עשה זאת צחקתי עליו, ואחרי זה נפרדתי ממנו על עצם עזות המצח לבקש דבר כזה מנערה בת 14.

בנוסף, בשנות התיכון ריגש אותי לפתות נערים מהכיתה להגיע אלי הביתה ברמיזות מעורפלות על סיכוי למשהו מיני, ובפועל כשהגיעו אלי הדבר היחיד שהם קיבלו שאיכשהו היה קרוב למין היה לסדר את התחתונים והחזיות שלי בארון. icon_smile.gif

אני חושבת שגם הנערים שבחרתי לצאת איתם בתקופת התיכון, והדרך בה התייחסתי אליהם ("חכה לי מתחת לבית שלי מחר בחמש בבוקר, הולכים לריצה", למחרת כשהוא צלצל מלמטה ביקשתי שיחזור הביתה ויגיע שוב בשבע כי אני עוד עייפה) מהווים סוג של מוטיב.

מה שכן, אני בעיקר מתביישת באיך שהתנהגתי ומאד שמחה שמצאתי דרך לבטא את הצדדים האלו בעצמי בלי לפגוע במישהו (ללא הסכמתו). ברגע שהתבגרתי קצת והבנתי שפגעתי בכמה וכמה בחורים, לא היססתי וביקשתי סליחה - גם אם היא לא תמיד התקבלה.


אני קורא קורא וקורא ומתמסר לכתוב מרגע לרגע, אומר לעצמי הלוואי ואני הייתי לפחות אחת מאבני הדרך במסע שלך 🤩