| opiate(שולט) |
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
ברייה כתב/ה: ברשותך, שאלה אחת נוספת, פרלין.
וזה נגמר, אתם יוצאים מהמיטה. איך מוחקים את ההיררכיה מתוך הלך הרוח? הרי לפני רגע הייתם בעולם בו כל מה שאמר היית קשובה לו, וכל מה שביקש עשית. ועכשיו הוא רוצה לאכול במסעדה שמגישה מנות ממזרח הרחוק ואת רוצה פלאפל ישראלי עם חומוס. את ״מכבה״ את פרלין הנשלטת ומדליקה את פרלין השוויונית שלא אוהבת סושי? does submission have to be totally passive? a sub cant seek their own benefit? they are here listening to us because its arousing to them, we didnt buy them in my mind, if a sub is not actively working to benefit me and passively waits for commands then im just putting on a show like a stripper with anger issues |
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
לא זה מה ששאלתי. פרלין אמרה שבמערכת יחסים שלהם קיימת הפרדה בין רגעי בדסמ לבין אלה שלא. שאלתי על הרגע בו הלך הרוח משתנה וחדל להתכתב עם הצרכים המיניים. מתי הוא משתנה ואם לא, אז עד כמה הלך הרוח הבדסמי בכל זאת ממשיך להתקיים גם אחרי שיוצאים מבין הסדינים. אין לכך שום קשר לקנייה או מכירה של נשלטים וגם לא לעדיפות לנשלטים פסיביים או אקטיביים. השאלה נשאלה בהנחה שלא מדובר בתפקיד בתיאטרון — הורדתי את הכובע של הנשלטת, חבשתי את הכובע של הנשלטת.
כאשר מדובר במערכת יחסים זוגית ארוכה ויציבה שנסובה סביב אלמנטים מורכבים של החיים, כגון ילדים, משכנתא, הכנסה או אובדנה, מעברי דירה, בעיות רפואיות של בני המשפחה (כולל הוריהם) ועוד ועוד, השילוב של בדסמ וגבולותיו מרתקים בעיניי. |
|
|
| opiate(שולט) |
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
and I, a separate person, am also interested in engaging in a dialogue
especially on your questions, which to me imply some things about your world view that I asked to learn more about |
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
ברייה, אנחנו כן במערכת 24*7 (ולא הגבתי פה כי אנחנו עוד לא במערכת ארוכת שנים, רק שנה וחצי), אבל גם אצלנו יש מעברים לסיטואציות שבהן ההיררכיה לא משחקת תפקיד. כלומר, אנחנו תמיד בהיררכיה, אבל לפעמים (לעתים רחוקות, במקרה שלנו) לא מרגישים את זה. בעיניי זה כמו שבין הורים לילדים לפעמים ההורה מתייעץ על משהו או משתף במשהו שעשה, או מבקש שהילד יטפל בו כי הוא לא מרגיש טוב, ופתאום לא מרגישים את ההיררכיה ביניהם. אין תחושה של מעבר חד, של חוסר אותנטיות, של משהו חורק. פשוט יש סיטואציה ספציפית שבה התפקידים לא בולטים לעין, ואנחנו פשוט שני אנשים במערכת יחסים אוהבת.
תכלס בכל זוגיות, גם ונילית, בסיטואציות שונות אנחנו חושפים פנים שונים באופי שלנו. אני משערת שזה ככה גם אצל זוגות שבהם הבדסמ הוא רק במיטה - המעבר לא מוכרח להיות חד או מאוד בולט לעין. פשוט הדמויות-שאנחנו משתנות טיפה. |
|
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
Ollie
תודה על התשובה שלך. אני מתמקדת על ה״אנחנו תמיד בהיררכיה (אבל לפעמים אינה מורגשת)״, ותוהה אם אצל כולם זה ככה. אם כל מי שמנהל מערכת יחסים זוגית שכוללת בדסמ תמיד נמצא בהיררכיה שלפעמים מורגשת יותר, לפעמים פחות ולפעמים כלל לא. אני גם תוהה מתי קרימסון תבקש מכלובי לחסום אותי כי נראה שגנבתי לה את השרשור  .
אצלנו, כבר 15 שנים, תמיד קיימת היררכיה ובדיוק כמו אצל Ollie לעתים היא יותר בולטת לעין ולחלציים, אך לפעמים פחות, אבל מצד שני אין לנו ילדים משותפים או מגורים עיקריים משותפים, ולכן אנחנו עוקפים את ההיבטים היומיומיים שיכולים להוות קרקע פורייה למחלוקות. הרבה יותר קל לשלב בדסמ בחיי יומיום כאשר לכל אחד מבני הזוג קיים מרחב פרטי שמאפשר ריחוק וחיים עצמאיים. פעם קראתי משפט שאמר שחיים של בדסמ 24/7 זה כמו לחיות בסרט פורנוגרפי ושלכן כאשר מעורבת משפחה והחלטות שלא קשורות לעולם הסדינים, הבדסמ נסוג. ואני תוהה עד כמה הוא נסוג ועד כמה נשאר אי-שם ברקע וממשיך להשפיע בהגנב בתחפושת של התניה פבלובית או בכל תחפושת אחרת. |
|
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
אנחנו כמוכם, לא חיים יחד, וגם אני מרגישה שזה מאפשר לעקוף את המקומות שבהם הבדסמ לא באמת אפשרי ריאלית.
אבל אני לא חושבת שאצל כולם זה ככה - היררכיה שתמיד נמצאת ולפעמים מורגשת פחות. אני חושבת ואפילו יודעת שיש זוגות שאצלם ההיררכיה פשוט לא תמיד נמצאת. שהנשלטת, למשל, יכולה להורות לשולט לשטוף כלים או לסדר את הבית, או לסרב לדברים שהוא מבקש/אומר כשזה לא בקונוטציה בדסמית (למשל עם חברים: "תספרי להם על הקטע עם אמא שלך אתמול!" - "די נו, לא רוצה לספר את זה, הרגת אותי". כמו זוג ונילי רגיל). אצלנו אני לעולם לא אוכל לדבר אליו מלמעלה, לחלק לו הוראות או באופן כללי להגיד לו לעשות משהו בצורה שאינה בקשה/שאלה, וגם לא לסרב להוראה שלו (אלא רק לדבר על זה, להסביר למה אני לא רוצה, לבקש שיוותר לי עליה). אפילו אם אגיד לו "שב בשקט שאוכל לחבוש לך את האצבע הפצועה" אני כנראה אחטוף... מצד שני, "די נו, אתה חייב להרשות לי לחבוש לך את האצבע, אתה לא מבין שהיא יכולה להזדהם?" אני יכולה להגיד, ואחרי שהוא מסרב ואז החתך נפתח מחדש והכל מסביב נהיה דם, אני אפילו יכולה להגיד בתסכול "אתה רואה?! אמרתי לך! בפעם הבאה אני לא מקשיבה לך בנושא של חבישות. וכשחוזרים למלון אתה נותן לי לחבוש לך את הפצע הזה!!! טוב?". לא מבוסס על סיפור אמיתי, כמובן. 
|
|
|
| Crimson |
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
מה שברייה שואלת מעניין. כי כשחיים יחד ויש ילדים, אז ללא ספק הרבה משתנה. האם הבדסם באמת נסוג או שלומדים לשלב בחוכמה ובאופן שמתאים לסיטואציה ולצרכים?
ו-ollie, כמו שכתבת, כשאין מגורים משותפים אז ללא ספק אפשר לעקוף הרבה מקומות. אותי דווקא מעניינים המקומות של החיים המשותפים, העייפות בסופ"ש, תור מי לשטוף כלים, למה שוב שכחת את הפח  לאורך השנים, ובטח כשיש ילדים, הדיבור משתנה. זה לא יהיה "דיבור למעלה" אלא פשוט דיבור אחר אז זה בדיוק המקום שמעניין אותי. השינוי.
|
|
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
ברור, ברור לי שזה מה ששאלת. לכן לא הגבתי. פשוט אח"כ כשברייה שאלה על הרגעים של המעבר מההיררכיה שבמיטה להיעדר ההיררכיה מחוץ לה, אצל זוגות שבהם הבדסמ מוגבל למיטה בלבד, הרגשתי שזה נושא רלוונטי גם למי שלא גרים יחד ולא בזוגיות כבר שנים ארוכות.
|
|
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
Ollie כתב/ה: "אתה רואה?! אמרתי לך! בפעם הבאה אני לא מקשיבה לך בנושא של חבישות. וכשחוזרים למלון אתה נותן לי לחבוש לך את הפצע הזה!!! טוב?".
לא מבוסס על סיפור אמיתי, כמובן. כלומר, לנשלטת מותר להיות פולניה! כל הדרכים מובילות לרומא, אבל ההיררכיה מסתיימת בורשה. הגיוני 
Crimson כתב/ה: אותי דווקא מעניינים המקומות של החיים המשותפים, העייפות בסופ"ש, תור מי לשטוף כלים, למה שוב שכחת את הפח icon_smile.gif לאורך השנים, ובטח כשיש ילדים, הדיבור משתנה. זה לא יהיה "דיבור למעלה" אלא פשוט דיבור אחר icon_smile.gif אז זה בדיוק המקום שמעניין אותי. השינוי.
אין לנו ילדים משותפים, אבל יש לי ילדים ומכיוון שבן הזוג שלי מהווה חלק אינטגרלי מחיי מזה 15 שנים, הוא מהווה גם חלק אינטגרלי מחייהם. כאמור אנחנו לא עושים החלטות משותפות לגבי הילדים, למרות שלא אחת אני מתייעצת אתו ולעיתים קרובות בוחרת בדעתו על פני דעתי. אבל ללא ספק שבמקרה שלנו אין לו את זכות הוטו כמו אצל הורים אחרים ולכן כאן אני כמובן לא יכולה להעיד על דבר. אני יכולה להעיד על התנהלות מול ילדים. כמו ש Ollie ציינה למעלה, ההיררכיה לא תמיד בולטת לעין והיא לא תמיד נסובה סביב פקודות וזחילה על הברכיים. ההתנהגות השירותית שלו והיחס הקשוב, הדואג וה״רוטט״ כלפיי, נתפסים בעיני הילדים כאהבה. את הידיעה שמדובר בהיררכיה שאף מתכתבת עם מיניות, אנחנו משאירים בינינו. והוא זה שמוריד את הזבל אם עובדת משק לא נמצאת, אבל אני לא בטוחה שזה קשור לבדסמ.
|
|
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני 4 שנים •
30 בנוב׳ 2019
חשבתי על זה המון... האתגר אצלי הוא להיכנס לתפקיד הנשלטת (אם כי כשאני שם אני הכי שם). אני לא מרגישה שיש בעיה לשנות טון מהמיטה לחיי היומיום, כי המיטה היא ה"חריגה" במקרה שלנו.
תכלס כשאני גומרת אני כבר לא נשלטת. למה הוא עדיין מגמיר אותי? אלוהים יודע. אם הוא לא היה כזה חמוד, הוא היה מקבל פה את שפחת חייו, בחיי. אבל ברגע שאני מתקררת, אני כבר לא מאוד נשלטת ואז החיים, הם מה שמשתלט. אלפי המשימות של החיים, של היומיום, של הילדים. מעניין איך מצליחים אלה שמצליחים לא לתת לחיים להשתלט כל כך. אולי באמצעות ריטואלים? זה מעניין ממש. |
|
|