ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי צריך לפנות קודם השולט או הנשלטת

Lordpain​(שולט)
לפני 20 שנים • 1 במאי 2003

מי צריך לפנות קודם השולט או הנשלטת

Lordpain​(שולט) • 1 במאי 2003
לדעתי זה משהו שלא צריך לשאול בכלל אבל לפי התנהגותם של השפחות כאן החלטתי להבהיר
את העניין.
השפחה צריכה לפנות אל האדון ולא להפך, כסימן להכרה במעמדו ומעמדה.
DomDomina​(שולט)
לפני 20 שנים • 1 במאי 2003

אין חשיבות

DomDomina​(שולט) • 1 במאי 2003
ברוך הבא לורד-כאב ,אחלה כינוי בחרת לך.
ולענינו,לדעתי אין שום חשיבות,מי פונה למי ראשון.
ואם אני כל כך רוצה מישהי,אז בגלל שאני אדון,אני אפספס בגלל משחקי כבוד,מישהי שהיא אולי שפחת חלומתיי.
לא ולא,הלאה משחקי הכבוד,לכו מכאן,מהר
ודרך אגב,את אישתי הדומינה,היכרתי לאחר משא שיכנועים ארוך,ואולי 200 וורדים.
אז אם בא לך או לאיזה מלכה אפילו להכיר עבד/שפחה,קדימה,הכבוד הלך לו מזמן לטייל.
וואו,אני חייב לזוז למסיבת יום ההולדת של הפייה,אופס המכשפה.
ועוד דבר,זו דעתי האישית,כמובן שכולם יכולים לעשות ההיפך,אני ככה נוהג. queen.gif whip.gif
sheze​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 1 במאי 2003

Re: [size=18]מי צריך לפנות קודם השולט או הנשלטת[/size]

sheze​(נשלטת) • 1 במאי 2003
Lordpain כתב/ה:
לדעתי זה משהו שלא צריך לשאול בכלל אבל לפי התנהגותם של השפחות כאן החלטתי להבהיר
את העניין.
השפחה צריכה לפנות אל האדון ולא להפך, כסימן להכרה במעמדו ומעמדה.



תמשיך לחכות...
אולי גם המשיח יגיע בנתיים, נעשה שלום עם הפלשתינאים ופרס ייבחר לועד הבית
LadyStardust​(שולטת)
לפני 20 שנים • 2 במאי 2003
LadyStardust​(שולטת) • 2 במאי 2003
בתכלס, מי שסאב - סאב ומי ששולט - שולט.

מי מתחיל עם מי ומה ההסטוריה, לא רלוונטי. זה יגיע לאותה נקודה.
דום ישלוט על סאב.
    התגובה האהובה בשרשור
עתליה​(שולטת)
לפני 20 שנים • 9 במאי 2003

Re: [size=18]מי צריך לפנות קודם השולט או הנשלטת[/size]

עתליה​(שולטת) • 9 במאי 2003
sheze כתב/ה:
Lordpain כתב/ה:
לדעתי זה משהו שלא צריך לשאול בכלל אבל לפי התנהגותם של השפחות כאן החלטתי להבהיר
את העניין.
השפחה צריכה לפנות אל האדון ולא להפך, כסימן להכרה במעמדו ומעמדה.



תמשיך לחכות...
אולי גם המשיח יגיע בנתיים, נעשה שלום עם הפלשתינאים ופרס ייבחר לועד הבית



sheze
חזון אוטופי משהו...
icon_lol.gif icon_lol.gif icon_lol.gif


נ.ב.
בקצב ההתרחשות המדינית, פרס באמת בדרך לוועד הבית icon_wink.gif
לולי​(נשלטת){אדון ברוך}
לפני 20 שנים • 10 במאי 2003
לדעתי, (הבלתי נחשבת, כמובן)
השפחה צריכה להמתין עד שהאדון יפנה אליה.
היא צריכה להמתין בשקט להתייחסות כ ל ש ה י של האדון.
עד אז, עד שהאדון פונה אליה, היא לא-כלום, א פ ס, אויר.
אבל כמובן, זו רק דעתי (הבלתי נחשבת, כמובן)...
שולמית​(לא בעסק)
לפני 20 שנים • 11 במאי 2003
שולמית​(לא בעסק) • 11 במאי 2003
אכן שטות גמורה לולי..

אבל העניין הוא אחר . האדונים המכובדים יש להם משום מה קושי בדחיית סיפוקים
ותמיד ממהרים לפנות קודם.

כל זאת ועוד...פניות חצופות ומעוררות סלידה.

אז לפני שמר אדון מצפה ששפחה תפנה אליו בכבוד הראוי עליו לכבד את עצמו ואותה
קודם כל כבן אדם.

וכמובן שזו לא הכללה ,ישנם אדונים אשר לא נוהגים בצורה כזו אלא להיפך.
אדון האור​(שולט)
לפני 20 שנים • 11 במאי 2003
אדון האור​(שולט) • 11 במאי 2003
לא מוצא כל קשר למעמד, פחיתות כבוד או עליונות בהקשר למי פונה למי.
כמו בכל מערכת יחסים בחיים בכלל כל צד יכול לפנות (בנימוס) לשני.

אדון הוא איש אסרטיבי, המילון מפרש את האסרטיביות כדלהלן :
החלטי, בטח בעצמו, מביעה את רגשותיו החיוביים והשלילים בצורה ישירה.


guy
guy
לפני 20 שנים • 13 במאי 2003
guy • 13 במאי 2003
אני אמנם לא אדון, אבל...
לדעתי גם שפחות וגם עבדים צריכים להראות רצון להיות שייכים לאדון\מלכה. לכן עליהם לפנות, ועדיף בנימה המביעה את כניעתם. לא חייבים להשתפך, אבל רצוי להשתמש במילים כמו בבקשה, אנא, אודה לך וכו'.
וזה למה? א. כדי לתת לאדון\מלכה את התחושה שעומד\ת מולם דמות שפוטה שמעוניינת להכנע להם וב. כדי שהקשר יתחיל מהמקום שבו הוא אמור להשאר - השולט\ת מעניק\ה ברוב אדיבותו\ה את הזכות לשרתו\ה והסאב\ית מתחנן\נת לשרת
תאיר​(נשלטת)
לפני 20 שנים • 14 במאי 2003
תאיר​(נשלטת) • 14 במאי 2003
כסאבית אני נכנעת רק למי שאני בחרתי, כלומר הוא צריך להיות ראוי בעיני בגלל מי שהוא, ולא בגלל שהוא בחר לרשום את השם שלו באות גדולה או לצרף לכינוי שלו לורד או מאסטר.

לכן ברור שאני צריכה להכיר דום לפני שאני אשקול בכלל להתיחס אליו בצורה שונה מאשר כשווה אל שווה.
כל היחסים בשלב זה של היכרות צריכים להיות שוויוניים עד שאחליט שאני מכבדת מספיק את הדום ומחבבת אותו מספיק על מנת להכנע לו. דום שינסה מתחילת השיחה לחלק לי פקודות או להתיחס אלי כנחותה פשוט לא יקבל יחס.

באופן אישי, אני מעדיפה שהדום יקח את היוזמה בתהליך ההיכרות. לא בגלל ש"ככה דומים צריכים" לפי איזה ספר חוקים לא קיים, אלא בגלל שזה מה שאני אוהבת.

אחת התכונות שבעיני הופכות דום לדום טוב היא בטחון עצמי. בטחון עצמי שונה מאוד מאוד מרברבנות (למעשה רברבנות עשויה לנבוע מחוסר בטחון). מי שיש לו בטחון אישי אינו חושש לדבר עם אישה בצורה שווה, הוא לא צריך בכל רגע ורגע להשפיל אותה כדי להרגיש טוב עם עצמו.