ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילון הבדסמ השלם-מהי התמסרות בבדסמ?

כלבלבון עירוני
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006

מילון הבדסמ השלם-מהי התמסרות בבדסמ?

כלבלבון עירוני • 7 בנוב׳ 2006
בין ההגדרות שאנחנו שומעים במקומותינו יש מקום מיוחד למילה "התמסרות".
"הנשלטת הביעה את התמסרותה", "הנשלט מסוגל להתמסרות"...

אני יודע איך בני אדם בונים קשרי אהבה וזוגיות, תומכים אחד בשני ואוהבים אבל במה שונים הבדסמים מהאחרים?

מה "ההתמסרות" המיוחדת לבדסמ? האם ההתמסרות הזאת היא חד צדדית?
הנשלטת מבטלת את רצונותיה ומאוויה ולא מצפה ליחס מהשולט בניגוד לוונילים האלה שמצפים להדדיות ביחס?

באחד הבלוגים קראתי תאור של מישהו על מחוות של התמסרות:
הוא כתב: זה לאו דווקא בסשנים. משפטים קטנים, מחוות קטנות, מבט..
כשקראתי היתה לי הרגשה שהוא מדבר על מה שהוונילים האלה קוראים סימני אהבה בין בני זוג.
איך תגדירו או תסבירו מהי ההתמסרות המפורסמת?
זאלופון​(שולט)
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
זאלופון​(שולט) • 7 בנוב׳ 2006
ציטוט: באחד הבלוגים קראתי תאור של מישהו על מחוות של התמסרות:
הוא כתב: זה לאו דווקא בסשנים. משפטים קטנים, מחוות קטנות, מבט..
כשקראתי היתה לי הרגשה שהוא מדבר על מה שהוונילים האלה קוראים סימני אהבה בין בני זוג.


כן. זה מה שזה. כמו של הונילים הנלוזים הללו.
מה ששונה, אולי, הוא שיש לנו דרכים שונות להביע את ההתמסרות הזו ולהפגין אותה. אסקימוסים מחככים אפים, אמהות פולניות מכינות אוכל ואנחנו מנשקים רגליים. כל אחד והדרך שלו.

יש בבדסמ גם סוג אחר של התמסרות - ההתמסרות לתפקיד. רואים אותו, למשל, בדוגמה שנתת: "הנשלטת מבטלת את רצונותיה ומאוויה ולא מצפה ליחס מהשולט בניגוד לוונילים האלה שמצפים להדדיות ביחס". בדרך כלל תמצא את זה אצל נשלטות מתחילות יחסית, שמתמסרות יותר לפנטזיה שלהן מאשר לאדם שמולן. בדרך כלל הן לא באמת רואות אותו אלא משליכות עליו את הפנטזיה והופכות אותו לאלוהים כדי שיוכלו לסגוד לו ולחוש מתמסרות עד כלות נשמתן. בדרך כלל זה עובר, ואם אין שם כמה רגשות וניליים, העסק מתפרק.
Minnet
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
Minnet • 7 בנוב׳ 2006
זאלופון כתב/ה:
ציטוט: באחד הבלוגים קראתי תאור של מישהו על מחוות של התמסרות:
הוא כתב: זה לאו דווקא בסשנים. משפטים קטנים, מחוות קטנות, מבט..
כשקראתי היתה לי הרגשה שהוא מדבר על מה שהוונילים האלה קוראים סימני אהבה בין בני זוג.


כן. זה מה שזה. כמו של הונילים הנלוזים הללו.
מה ששונה, אולי, הוא שיש לנו דרכים שונות להביע את ההתמסרות הזו ולהפגין אותה. אסקימוסים מחככים אפים, אמהות פולניות מכינות אוכל ואנחנו מנשקים רגליים. כל אחד והדרך שלו.

יש בבדסמ גם סוג אחר של התמסרות - ההתמסרות לתפקיד. רואים אותו, למשל, בדוגמה שנתת: "הנשלטת מבטלת את רצונותיה ומאוויה ולא מצפה ליחס מהשולט בניגוד לוונילים האלה שמצפים להדדיות ביחס". בדרך כלל תמצא את זה אצל נשלטות מתחילות יחסית, שמתמסרות יותר לפנטזיה שלהן מאשר לאדם שמולן. בדרך כלל הן לא באמת רואות אותו אלא משליכות עליו את הפנטזיה והופכות אותו לאלוהים כדי שיוכלו לסגוד לו ולחוש מתמסרות עד כלות נשמתן. בדרך כלל זה עובר, ואם אין שם כמה רגשות וניליים, העסק מתפרק.


אני חושבת שהבהרת כמה דברים כאשר הבחנת בין שני סוגי ההתמסרויות.
יש התמסרות "רגילה", זו שרובנו מכירים כקשר של הבנה ואהבה.
המעניינת היא ההתמסרות המיוחדת לבדסמ, זו שאתה קראת לה "ההתמסרות לתפקיד".

מהכרות אישית אני לא מכירה במיילדום את ההתמסרות עד כלות.
בפאמדום פגשתי אצל נשלטים את הרצון להכנס לתפקיד ו"להתמסר" לגמרי, כאשר הפנטזיה היא שההתמסרות תהיה חד צדדית כי הנשלט נחות לעומת השולטת ולא ראוי לפרור יחס מצידה, מלבד השפלות, עונשים ובוז.
אני ורבות אחרות לא מתחברות לפנטזיה אבל היא קיימת אצל נשלטים.

סיפרתי פעם, בהעלמת פרטים כדי למנוע זיהוי, על הנשלט שהתראיין אצלי וסיפר על ההתמסרות שאתה תיארת והיא התמסרות לתפקיד ולפנטזיה.
השוני בייננו הוא שאני לא בטוחה שהמערכת הזאת היא לא יציבה ומתפרקת מהר.

יתכן שבמיילדום מערכת כזאת לא תחזיק הרבה זמן מעמד כי יש נשים וגברים בסביבה שיתערבו.
בפאמדום אם הנשלט יצליח למצוא את השולטת המתאימה אנשים לא יתערבו.

במקרה הזה הנשלט הצליח לבקש מהשולטת לעבור לגור בביתו.
זמן קצר אחר כך היא הביאה גבר נוסף כבן זוג ושניהם השפילו את הנשלט, כאשר הוא צופה בה מקיימת יחסי מין עם הגבר וכאשר הם הוסיפו לו בהמשך גם כלובון.

מראש הנשלט לא חשב שהוא ראוי לגעת בשולטת כי הוא בטוח שהוא נחות מרוב בני האדם.
הנשלט המשיך במימוש הפנטזיה שלו והעביר את כספיו לניהול השולטת פרט לקיצבה קטנה שקיבל.
אחרי העבודה הוא נשלח לעבודות ניקיון.
ממני הוא ביקש רק למלא כל דרישה שארצה, למשל ניקיון, בלי שאצטרך לתת תמורה.
כמובן שלא יכולתי להענות לבקשה.

המערכת הזאת יכולה להיות יציבה ולא להתפרק אם המעורבים בה רוצים כזאת מערכת.
במקרה הזה אני צופה מערכת יציבה כי הנשלט, שסיפר על קינאתו כשראה את אהובתו מקיימת יחסים עם אחר, עובר תהליכי חינוך מחדש להבין את מקומו בעולם.
הוא אמר שברגע שיפנים שהוא נולד נחות מרוב בני האדם יפטר מרגשי הבושה והקנאה שלו.

בצורה פחות קיצונית פגשתי כמה נשלטים שסיפרו על רצונם בשולטת קרה ואכזרית שלא תתיחס אליהם.
אני חושבת שלא קל להם למצוא מישהי שתממש להם את דרישות התפקיד והמקרים האלה נדירים יותר אבל הם קיימים בבדסמ והעסק לא יתפרק.

ההתמסרות שהגדרת:"ההתמסרות לתפקיד" מיוחדת רק לבדסמ.
huan
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
huan • 7 בנוב׳ 2006
"התמסרות לתפקיד" איננה מיוחדת רק לבדסמ..גם בונילה פוגשים אל מעט מקרים בהם אנשים חיים את התפקיד שהם הגדירו לעצמם ואת האידאלים שלהם....בין עם זה אב שחושב שאבות צריכים להיות קרים ומרוחקים והילדים צריכים לפחד מהם ולכן עושה כל דבר בכדי להתאים לדמות שבה בראשו למרות ומחסל את אישיותו....בין עם זה אישה שרואה לפניה את דמות הבת הדואגת והיא מקריבה את עצמה בכדי לספק את צורכיהם של הוריה הישישים תוך ביטול עצמי מוחלט...מספר הדוגמאו כך הוא אין סופי הדבר היחיד שמיוחד לבדסמ זה התפקידים שאותם האנשים בוחרים לחיות....בעם זה "הנחות מכל אדם שישרת את גברתו ללא תמורה" או עם זה "הנשלטת שהיא אל יותר מחור שהאדון יזיין וילך לישון".

מבחנתי התמסרות בבדסמ זו סהכ אהבה...ההתמסרות שלי היא פונקציה מסויימת מהדרך בה אני אוהב לא יותר מי זה ולא פחות מזה....להתמסרות השניה היא מצב קיצוני של "לחיות את האידאל" והיא קיימת גם כן גם בונילה וגם בבדסמ.
dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦}
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
זאלופון כתב/ה:

כן. זה מה שזה. כמו של הונילים הנלוזים הללו.
מה ששונה, אולי, הוא שיש לנו דרכים שונות להביע את ההתמסרות הזו ולהפגין אותה. אסקימוסים מחככים אפים, אמהות פולניות מכינות אוכל ואנחנו מנשקים רגליים. כל אחד והדרך שלו.



icon_lol.gif
it's a good one icon_wink.gif
צ'יטה​(שולט)
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
צ'יטה​(שולט) • 7 בנוב׳ 2006
האמת שכתבתי תגובה בבלוג שלי, וחשבתי לא להגיב פה בכלל. אבל החלטתי להעתיק את התגובה לפה. זה חשוב לדעתי.

בעיני, יש הבדל עצום, ממש תהומי, בין זוגיות וונילית ואהבה שכזו, לאקטים של התמסרות ואהבה בבדסם.

בבדסם, סאבית, לא חושבת על עצמה בכלל. היא נותנת לדום שלה לחשוב עליה. היא סומכת עליו שידאג לה. היא.... מקדישה את כל תשומת ליבה שהדום שלה יהיה מאושר. שיסופק לו כל מחסורו. היא קשובה אליו, מתוך האהבה שלה, מתוך ההתמסרות. היא קוראת את גחמותיו, והיא יודעת לעשות את זה. היא רואה, ממש. ואני רק מרים את עיני, היא מתבוננת, רואה לי לתוך הנשמה, יושבת בשקט בצד, וממהרת למלא את גחמותי.

הקשב הזה, המבט הנענה לגחמותי הזה, האהבה העצומה הזו, שאינה תלוייה בכלל במה זה, שאני רוצה, מרגשת אותי עד כלות. אין לה גבולות שמה, היא שם, יושבת. נותנת לי להרגע אם זה מה שאני צריך, אחרי יום עבודה קשה. נותנת לי ספייס, לשיחת הכרות עם סאבית, אם זה מה שבא לי. היא רק אוהבת להיות שם לידי. למלא את צרכי. ויהיו אשר יהיו.

היא יושבת לידי באוטו, או בבלוג שלי, או שלה. או במסיבה בכלל. וכל מה שאני רוצה, מבלי לומר בכלל, וגם לעיתים עם לומר, היא פשוט ממלאת. היא שם בשבילי, רק בשבילי. היא בכלל לא חושבת על עצמה. רק עלי. ואם מישהו לידי, אומר משהו, היא קשובה מאד. ואם יש במשהו הזה, משהו, שלו טיפה מוריד מכבודי, בעיניה, היא יוצאת כלביאה משחרת לטרף, ותוקפת מבלי רחמים.

גם במיטה, גם בסשנים, היא שם, בשבילי. היא תעשה עבורי כל מה שיעלה בדעתי, בלי גבולות. בשבילי. היא שם בשבילי. בלי לחשוב בכלל על הגחמה שלה לגמור, או להנות בסשן בכלל. היא שם למטרה אחת בלבד, לרצות אותי.

ואני, כשרואה כזה דבר מולי, כל מה שעובר לי בראש, זה לעשות אותה מאושרת. לתת לה את כל הנשמה שלי. רק לעשות לה טוב. זה כל כך מרגש אותי, שאני עומד נפעם, מעריץ, את ההתמסרות הנעלית הזו. אני עומד שם, כשומר הגביע הקדוש, וכל מה שאני רוצה, זה שיהיה לה טוב. מה אפשר לעשות יותר מזה בכלל, עבורי ? איזה מקום נשגב זה, ההתמסרות הזו ?
יש לי דחף עז, כל הזמן, ללטף אותה, לחבק אותה, לזיין אותה, לסשן אותה. לעשות כל מה שהיא צריכה. לתת לה את כל מחסורה, לגונן עליה. כי מה כבר אפשר לעשות יותר מזה בכלל, בכדי להיות יותר מזה, שיגיע לו את כל העולם ומלואו.

זה המקום הכי נשגב בעולם שיש, ההתמסרות הזו, כשהיא כזו. זה מפיל אצלי את כל חומות ההגנה שלי, < ויש לי, והרבה >, כמו מגדל קלפים. מי יכול בכלל לעמוד מול דבר נשגב שכזה ?

ללכת ולנסות להשוות את זה לאהבה וונילית, להתמסרות וונילית, זה לא נכון בכלל. זה מהסיפור על האיש הירוק פה. זה משהו אחר לגמרי. זה קודש הקודשים של הבדסם, זה ארון הקודש של הרגשות. זה בגדר עמוד אש עצום ורב, שעולה עד לשמים.
קדוש קדוש קדוש, מלא כל הארץ כבודו.
זאלופון​(שולט)
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
זאלופון​(שולט) • 7 בנוב׳ 2006
אם טרחת להעתיק את בלוגך, אטרח גם אני להעתיק את תשובתי לך שם:

הרבה ממה שתיארת פה יש לי, וזה נפלא וזה קסום וזה עוצמתי וזה מדהים וזה לא יאומן כי יסופר וזה גם ממש לא קשור להיותי "דום" או להיותה "סאבית", אלא להיותנו שני אנשים שמאד, מאד אוהבים זה את זו.
huan
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
huan • 7 בנוב׳ 2006
ציטה אתה מבין שמה שאתה מדבר עליו זה הקצנה של מצב הקיים גם בונילה וגם בבדסמ...קוראים לזה ביטול עצמי...זו פנטזיה...זו פנטזיה שיש להרבה אנשים חדשים שבאים לכאן והיא הגורמת להם להיפגע ולהידפק....וכו כל פנטזיה ברוב המקרים היא נידונה לכישלון מפני שהיא רק מחשבה יפה ולא ממש משתלבת עם הטבע האנושי והנתונים בשטח.
בכל מקרה הדבר קיים גם בונילה...גם בדרגות האלה ולא תמיד כלפי בני זוג וכפי שכבר אמרתי היחוד היחיד של הדבר בבדסמ זה הקונטקס שבו מיישמים את זה וטו לא.

כמו שזאלו אמר...בדסמ,לא בדסמ...פשוט שני אנשים אוהבים או אדם אחד שבוחר לחיות אידאל...להתחיל לעשות לזה גלוריפיקציה? לדעתי לא ממש צריך אחרי הכל כבר אמרו חכמים "כל המוסיף גורע".

זה מאוד ילדותי לנסות ולהגדירקבוצה על גבם של אחרים ולהראות עד כמה האנחנו יותר טובים מההם....סתם באופן כללי..לא דווקא בקשר לנושא הספציפי הזה.
צ'יטה​(שולט)
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
צ'יטה​(שולט) • 7 בנוב׳ 2006
זאלו..... חחחחח. לא אעתיק את התשובה שלי משם. אבל.....
בוונילי יש כזה דבר ? לי לא קרה מעולם.

חואן:
ביטול עצמי ? אתה הרי יודע שאני מגדול המטיפים נגד.
פנטזיה ? זה היה אתמול בבוקר, אצלי.
זה מקום כזה, גדול ועצום, מגניפיקטיבי לעילה ועילה. שבו אין לסאבית צורך לדאוג לעצמה. לא בגלל שאין לה צורך כזה באמת. לא בגלל שהיא מבטלת את עצמה באמת, אלא כי יש מישהו שדואג לה. ובמשוואה, בסוף כל יום, היא מקבלת תוצאה כזו, שגורמת לה להבין, שהיא לא צריכה לרצות לקבל. כי ככה, בלי לרצות, כלום, היא מקבלת יותר מאשר היא אי פעם חלמה שאפשר בכלל.
או אז, היא נותנת, את כל כולה, את כל הנשמה, את הכל שאפשר בכלל, ויותר. אני קורא לזה התמסרות, <ולא רק אני>.

מסוכן ? וואללה, לא באמת ממש. ואני אגיד לך מה סוד הקסם באוזן. שאף אחד לא ישמע. שהיא עושה מאזן אחראי, לראות בכל רגע נתון, שזה טוב זה.שהאינטגרל טוב. שזה כל כך טוב, שמי בכלל מעלה על דעתו שזה רע, <לא עלינו>. כל עוד המאזן הוא כזה, אז למי איכפת בעצם, שנותנים את הנשמה. שהרי מקבלים גם חזרה, ולאו דווקא פחות בכלל.
huan
לפני 17 שנים • 7 בנוב׳ 2006
huan • 7 בנוב׳ 2006
ציטה תקרא לזה התמסרות..תתאר את זה במילים יפות רק אל תתטען שזו היא ה"אהבה הבדסמית" הנשגבת ושהיא אופיינית רק לבדסמ.
מעבר לזה עם זה נראה כמו ברווז,נשמע כמו ברווז ויש לזה דנא של ברווז אז זה ברווז...אפשר להתנגד לזה...ברוסיה בכלל יגידו לך שאין להם מושג מה זה ברווז אבל מה שאתה מדבר עליו זה אוטקה אבל המהות נשארת.
"בבדסם, סאבית, לא חושבת על עצמה בכלל" זה משפט המפתח בביטול עצמי,זו ההגדרה והמהות שלו...תתנגד או לא תתנגד הנה זה פה בדבריך.

[/quote]זה מקום כזה, גדול ועצום, מגניפיקטיבי לעילה ועילה. שבו אין לסאבית צורך לדאוג לעצמה. לא בגלל שאין לה צורך כזה באמת. לא בגלל שהיא מבטלת את עצמה באמת, אלא כי יש מישהו שדואג לה. ובמשוואה, בסוף כל יום, היא מקבלת תוצאה כזו, שגורמת לה להבין, שהיא לא צריכה לרצות לקבל. כי ככה, בלי לרצות, כלום, היא מקבלת יותר מאשר היא אי פעם חלמה שאפשר בכלל.
או אז, היא נותנת, את כל כולה, את כל הנשמה, את הכל שאפשר בכלל, ויותר[quote]

תפשט את הדברים ותפתר מהטרמינולוגיה הבדסמית וכל וניל יגיד לך שזו אהבה..."התמסרות" תהיה הרבה יותר למטה ברשימת התשובות...."אדם נותן ואדם מקבל בלי שיצטרך לבקש" הקשר לבדסמ נובע מעצם העובדה שהעוסקים בו הם בני אדם בדיוק כמו הוונילים.

גם וונילים אוהבים בטירוף,גם ונילים מאבדים את עצמם לדעת בתוך האהבה ויעשו הכל בכדי לרצות את בן הזוג ולעשות אותו טיפה יותר מאושר,גם ונילים חושבים שידאגו לכל צורכיהם,גם ונילים ובמיוחד ונילים יביאו את כל זה לקיצוניות (או לפחות הרומנטיקנים שבינהם). זה לא היחוד שלנו כבדסמים-זה אפילו לא היחוד שלנו כבני אדם.

משפט המפתח בכל התגובה השניה שלך הוא "בוונילי יש כזה דבר ? לי לא קרה מעולם" לקחת מקרה אחד ולהשליך על כל העולם? אפשרי בהחלט..תואם למציאות? כמעט אף פעם לא.