מגרש משחקים מנטאלי

נוריתE • 26 ביוני 2009

המאבק נימצא במקום של לאן ללכת..עד כמה רחוק להגיע
זה מאבק אישי לרוב של הנישלטת
עד כמה רחוק להגיע ,אילו אקטים להגדיר כגבול ועל אילו שלא.

שולט לא יכול להנחית כי פשוט היא עלולה לקום וללכת
הוא צריך לנהוג בשיקול דעת גם אם היצר שלו צועק לו אחרת
שולט גם צריך לפעמים לרסן את עצמו ללכת צעד צעד על פי הקצב של זאת שמתחתיו.

במאבק כוחות ,תמיד, יש מי שמפסיד וקשרכזה,חבל,פשוט חבל..

וכשהמאבקים האישיים האלו מסתיימים,אפשרבאמת, להתחיל לחיות ולהגשים.

Re: מאבק

astaro • 26 ביוני 2009

אני עדיין לא רואה את המאבק. מאבק נובע מאי הסכמה וכאן שני הצדדים מסכימים לחלוטין על אופי האינטראקציה. אחד רוצה לשלוט והשני רוצה להשלט. הם לא נאבקים, כל אחד דוחף קצת לצורה שבה הוא רוצה לחוות את המצב ובסופו של דבר מוצאים (או לא) נקודת אמצע שמתאימה לשני הצדדים. אני מסכים שיש אלמנטים כוחניים בתן וקח מתוך סוג הקשר שאנחנו מדברים אליו. כששני אנשים הולכים לקראת אותה מטרה הם לא נאבקים. באותה המידה שיש אלמנטים כוחניים יש גם אלמנטים של דחיפה/קידום אחד של השני. כשאתה מדבר על מאבק אתה מתייחס לתהליך של ביסוס המעמד בתוך קשר שהוא בדסמי באופיו? במידה וכן אז אני מסכים איתך, פשוט חושב שזה חלק קטן בשאר התהליך שמתרחש. בתמונה הרחבה האספקטים של הדחיפה/קידום הם משמעותיים הרבה יותר בתקשורת הזאת ובסופו של דבר הם אלו שיקבעו באמת את התוצאות של האינטראקציה.

Re: מאבק

רורשך​(שולט) • 25 ביוני 2009

זה שצד מסויים רוצה להפסיד, לא אומר שהוא לא מתכוון להאבק בכוח מספיק כדי שתהיה לו גם יכולת לנצח. זה הופך את זה למאבק, כי אין כאן שום דבר קבוע מראש. התוצאה נקבעת בסופו של דבר במאבק.

astaro • 23 ביוני 2009

אני פשוט נהינה מהתגובות של שניכם, צמד חמד

Re: מאבק

נקבה​(נשלטת) • 23 ביוני 2009

אז זה לא ממש מאבק.. זה יותר סוג של דיאלוג. מאבק מתחבר להתנגשות... שיחה, דיבור, חוויה משותפת למען מטרה משותפת זו כבר דרך שיכולים להיות בה אלמנטים כוחניים, פיזיים ומנטאליים אבל זה עדיין לא נכנס לקטגוריה של מאבק.
אני חושבת שחשוב להקפיד על המשמעות של המילים ואיך אפשר לפרש אותן כשמדובר בBDSM כדי שהן יכילו את הכוונות הרגשיות מעבר לפרשנות הטכנית/מילולית.

מאבק

רורשך​(שולט) • 22 ביוני 2009

מאבק לא חייב להיות מצב שבו יש מפסיד אמיתי ומנצח אמיתי.
מאבק יכול להיות מצב שבו כולם מרוויחים, כאשר צד אחד רוצה "להפסיד" (וכאשר יגיע לשם, למעשה מטרת המאבק תוגשם עבורו) והשני רוצה "לנצח", אבל לא באופן אוטומטי.

astaro • 18 ביוני 2009

אני לא רואה את המאבק. מאבק הוא מצב שבסופו יש מפסיד ומנצח, אחד שיוצא נשכר ואחד שיוצא מופסד. כאן אנחנו מתעסקים בדיאלוג, מצב בו שני אנשים פועלים ביחד למטרה משותפת ובסופו אם הדיאלוג היה מוצלח שני הצדדים יוצאים נשכרים.

נוריתE • 18 ביוני 2009

"קרב ,זאת מטאפורה" כמובן..לא יוצאים ה על חרבות וסכינים זה קרב מנטלי שמפרש לפעמים גם בצורהפ יזית, ההכנעה עצמה ההתמסרות וכל מהשכרוך בזה...

המאבק הפנימי בדרך להתמסרות הוא קשה יותר אלא אם כן הבנאדם (גבר או אישה ,עבד או שפחה) ממש ממש בנוי לסאבמיסיות בלי תנאים, מכורח כל מיני נסיבות...

הנטיה הטבעית שלנו במצב של איום פיזי נפשי היא מה שקרוי...שוב
fight or flight
ככה המוח הקדום מאוד שלנו בנוי , צורך הקיום והשימור העצמיים.

זה -הכניעה - לא בא טיבעי ברגיל, למה? חיי היום יום שלנו מאלצים אותנו להאבק על דברים להיות בשליטה בחיים שלנו ובמה שכרוך בהם,
זה שיש בנו צורך להכנע להתמסר להיות מה שאנחנו זה ברור אבל עדיין יש את הקונפליקט בין האני היום יומי לבין האני,אני הזה הפינימי של היותי שפחה/נישלטת/סאבית והצורך שלי לממש אותו על הדרך הטובה ביותר לי ולאדוני (ואם משיהי רוצה להצטרף בכוונה מדברת כאן רק,בלשון אני)
וכאן המאבק
להניח לשליטה העצמית על חיינו וכל מה שקורה בהם
להניח אותם בידיים של אחר,כל כמה שנירצה יש מאבק
פנימי יש קונפליקטים שצריך ליישב בפנים,
והניצחון שלנו הוא ההתמסרות הנתינה
בעצם קיום הקשר הבידיסמי הזוגי האולטמטיבי שלנו עצמנו עם בן/בת הזוג השולטים
(זה לא ממש בן או בת זוג הרי אבל לצורך ההסבר )

אני התחלתי, לכנות את זה leap of faith
גם בלי להגדיר את ככה ממקודם , ככה זה היה אצלי
הוויתור הגמור על כל מה שאת בחיי היום יום שלך על כל הצרכים שלך בשליטה עצמית על ניהול אורח חייך הנתינה של כל זה בידיים של אחר ,לחלוטין,לצורך צורך העיניין שלנו.

נקבה​(נשלטת) • 17 ביוני 2009

קרב זה מטאפורה אנחנו לא באמת נכנסים למדי מלחמה עד המוות או הנצחון.
לא צריך לקחת את זה כל כך קשה.
אבל זה כן משהו שדורש יכולות התמודדות מסוימות. עם הבן אדם שמולך ובתוך עצמנו.


"המלחמה לעיתים היא בתוך תוכה של הנשלטת בין הרצון הצורך להתמסר..."
דווקא נראה לי נורא שמישהי תצטרך להילחם כדי לתת את עצמה. מה הטעם?
אם את לא רוצה לא צריך.
זה בא טבעי.
לא צריך לעבד את הנפש ככה שהיא תתאים למי שמולך. אחרת איזו צורה יש לך?

נוריתE • 16 ביוני 2009

יש טיזינג ויש טיזינג...
הגבול לרוב,עובר במקום בו הוא השולט,שם אותו.

מה זה יש ויש??


יש כזה מיני שעלול את הגבול
יש כזה שגובל בחוצפה בסרוב וזה מיותר
כי תמיד ישנה מילת הביטחון תמיד מדברים קודם תמיד אפשר להפסיק

ויש מה שמכנים ביידיש "חיינדלאך" חינחונים
שגם יכולים לגבול במיניות כל שהיא. וזה לא צריך להעשות פנים אל מול פנים

יש פה מי אמר? רורשך?
מילחמה, הוא לא רוצה אחת שתכנע ללא "קרב"? אין פה קרבות,
המלחמה הלעיתים היחידה היא בתוך תוכה של הנישלטת בין הרצון הצורך להתמסר ולהמכר על לסוף למה שקורה, לבין אותו הייצר הקדמון של fight or flight
וזה לא משהו רצוני וזה לא נקרא ט יזינג.