סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מגרש משחקים מנטאלי

amy​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: מגרש משחקים מנטאלי

amy​(נשלטת) • 9 ביוני 2009
princeOFdream כתב/ה:
amy כתב/ה:
princeOFdream כתב/ה:
נקבה כתב/ה:



תראי, אין כל בעיה בכך שהנשלט ייתן הוראות- הבעיה היא כאשר השולט מציית להן.
אם הטיזינג שלך מצליח לתמרן את השולט למקום שאת רוצה בו (גם אם הוא רוצה בו בעצמו וגם אם לוא), השולט הפסיד במשחק-הכוח.
אז בוודאי, שאני מכבד, מעריך ומעוניין במשחקי-כוח, אבל אם השולט מפסיד, אזי שהוא החלש במשחקים הללו ולדעתי אין לא כל זכות להיקרא שולט.
קל לנשלטים לומר מה שנאמר רבות- "שליטה לא משיגים מרוויחים" כל עוד זה בהקשר הנוח של אסור לך להיות רק אגרסיבי בוטה ותוקפן, אתה צריך להיות גם עדין קשוב ומבין; ושלא תטעי אם עוד לא למדת להכיר אותי מספיק, זה בהחלט נכון עבורי שהשולט חייב גם להיות מתחשב, מכבד וכו', אבל לדעתי ממש לא די בכך כדי להרוויח את השליטה. כדי להרוויח אותה, אתה חייב להיות בעל העוצמה, את המילה האחרונה לא תסיג ע"י התכופפות לגחמות, כך רק תביא עצמך לאשליה שהמילה האחרונה היא באמת בידייך.
את המילה האחרונה תשיג כאשר תראה לנשלטת שלך שיש בידך הכוח המספיק להחזיק בה.


אני מאוד מסכימה עם מה שאמרת כאן, וגם בתגובה השניה שלך (אם הבנתי נכון). אני מחשיבה עצמי כאישה חזקה, ואין לי שום עניין להכנע למי שחלש ממני.
מצד שני, קיים גם ההבדל בין אסרטיביות לאגרסיביות: אסרטיביות היא היכולת לדעת מתי לומר "כן" ומתי "לא". גם לומר תמיד "לא" ולבוא בכוחניות זו חולשה. לשלוט זה לא או להכנע או להשליט טרור. לשלוט זה להיות סמכותי, ולדעת לשמור על מקומך לאורך זמן. לשלוט זה לדעת לתקשר עם הנתינים שלך, לפעמים גם בגובה העיניים.

מה שכן, אולי צריך להפריד בין "בדיקות" מצד הנשלט, לבין "טיזינג". טיזינג, עבורי, זה סוג של משחק בהסכמה. הומור שאני חולקת עם השולט. רק כשיחסי הכוחות ברורים לחלוטין, ולגמרי ברור שהפקדתי את השליטה בידו, אנחנו יכולים להתלוצץ על העניין. מצד שני, כשאני "בודקת" שולט (בעיקר בשלבים הראשונים של הקשר), זה כדי לב ס ס את יחסי הכוחות. זו פעולה שבאה ממקום שונה לחלוטין, אולי אפילו הפוך. אני בודקת אם בטוח לי להכנע לו. רק גבר שמהותית, חזק יותר ממני, בטוח לי להכנע לו. כמו כן, אני בודקת אם ישתמש בפגיעותי מולו כדי לפגוע בי.

כשמדובר על כניעה מנטלית עמוקה, אלו דברים מאוד מאוד חשובים, שלי אישית קשה לראותם כשליליים.


לדעתי זה משפט הפתח בתגובתך: "לשלוט זה להיות סמכותי, ולדעת לשמור על מקומך לאורך זמן. לשלוט זה לדעת לתקשר עם הנתינים שלך, לפעמים גם בגובה העיניים."
אני בהחלט מסכים ואף יותר מסכים שטיזינג ראוי כאשר יחסי-הכוחות ברורים לחלוטין.

השאלה הנותרת פה היא איך היית עושה את הטיזינג כדי שלא יתפס כהתגרות לשמה, כאיזה משהו חוצפני ולא במקום?


אני מניחה שאשפוט גם לפי תגובותיו של האדון, אנסה להבין את מניעי שלי, אבל בסופו של דבר- אי אפשר לדעת כלום ללא תקשורת. אני מאוד מקווה שהאדון יהיה כזה שיעיר ויעמיד אותי במקום כשאני חורגת מהגבול, ולא יניח לי לפגוע בו ובעצמי מבלי להתכוון.
Homelander​(שולט)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: מגרש משחקים מנטאלי

Homelander​(שולט) • 9 ביוני 2009
amy כתב/ה:
princeOFdream כתב/ה:
נקבה כתב/ה:



תראי, אין כל בעיה בכך שהנשלט ייתן הוראות- הבעיה היא כאשר השולט מציית להן.
אם הטיזינג שלך מצליח לתמרן את השולט למקום שאת רוצה בו (גם אם הוא רוצה בו בעצמו וגם אם לוא), השולט הפסיד במשחק-הכוח.
אז בוודאי, שאני מכבד, מעריך ומעוניין במשחקי-כוח, אבל אם השולט מפסיד, אזי שהוא החלש במשחקים הללו ולדעתי אין לא כל זכות להיקרא שולט.
קל לנשלטים לומר מה שנאמר רבות- "שליטה לא משיגים מרוויחים" כל עוד זה בהקשר הנוח של אסור לך להיות רק אגרסיבי בוטה ותוקפן, אתה צריך להיות גם עדין קשוב ומבין; ושלא תטעי אם עוד לא למדת להכיר אותי מספיק, זה בהחלט נכון עבורי שהשולט חייב גם להיות מתחשב, מכבד וכו', אבל לדעתי ממש לא די בכך כדי להרוויח את השליטה. כדי להרוויח אותה, אתה חייב להיות בעל העוצמה, את המילה האחרונה לא תסיג ע"י התכופפות לגחמות, כך רק תביא עצמך לאשליה שהמילה האחרונה היא באמת בידייך.
את המילה האחרונה תשיג כאשר תראה לנשלטת שלך שיש בידך הכוח המספיק להחזיק בה.


אני מאוד מסכימה עם מה שאמרת כאן, וגם בתגובה השניה שלך (אם הבנתי נכון). אני מחשיבה עצמי כאישה חזקה, ואין לי שום עניין להכנע למי שחלש ממני.
מצד שני, קיים גם ההבדל בין אסרטיביות לאגרסיביות: אסרטיביות היא היכולת לדעת מתי לומר "כן" ומתי "לא". גם לומר תמיד "לא" ולבוא בכוחניות זו חולשה. לשלוט זה לא או להכנע או להשליט טרור. לשלוט זה להיות סמכותי, ולדעת לשמור על מקומך לאורך זמן. לשלוט זה לדעת לתקשר עם הנתינים שלך, לפעמים גם בגובה העיניים.

מה שכן, אולי צריך להפריד בין "בדיקות" מצד הנשלט, לבין "טיזינג". טיזינג, עבורי, זה סוג של משחק בהסכמה. הומור שאני חולקת עם השולט. רק כשיחסי הכוחות ברורים לחלוטין, ולגמרי ברור שהפקדתי את השליטה בידו, אנחנו יכולים להתלוצץ על העניין. מצד שני, כשאני "בודקת" שולט (בעיקר בשלבים הראשונים של הקשר), זה כדי לב ס ס את יחסי הכוחות. זו פעולה שבאה ממקום שונה לחלוטין, אולי אפילו הפוך. אני בודקת אם בטוח לי להכנע לו. רק גבר שמהותית, חזק יותר ממני, בטוח לי להכנע לו. כמו כן, אני בודקת אם ישתמש בפגיעותי מולו כדי לפגוע בי.

כשמדובר על כניעה מנטלית עמוקה, אלו דברים מאוד מאוד חשובים, שלי אישית קשה לראותם כשליליים.


לדעתי זה משפט הפתח בתגובתך: "לשלוט זה להיות סמכותי, ולדעת לשמור על מקומך לאורך זמן. לשלוט זה לדעת לתקשר עם הנתינים שלך, לפעמים גם בגובה העיניים."
אני בהחלט מסכים ואף יותר מסכים שטיזינג ראוי כאשר יחסי-הכוחות ברורים לחלוטין.

השאלה הנותרת פה היא איך היית עושה את הטיזינג כדי שלא יתפס כהתגרות לשמה, כאיזה משהו חוצפני ולא במקום?
נקבה​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: המממממ.. נראה ש

נקבה​(נשלטת) • 9 ביוני 2009
ציטוט:

התהליך המודע הזה של מסירת השליטה ממסמס את הצורך לעשות טיז כדי לפתוח שיחה...
טבעי שבהתחלה של יחסי שליטה יהיה טיז, על מנת לבחון מי עומד מולך ולהעריך האם הוא בכלל ראוי לכל מה שיש לך לתת לו, אבל ברגע שנפלה ההחלטה, נפלה ההחלטה ולמאבקי כוחות אין מקום בין אדון לשפחתו (זה נגזר מעצם ההגדרה, לדעתי.). זה לא אומר שכל מערכת היחסים היא קשה, מלאה בדיסטנס, רצינית ואין בה חצי צחוק - להפך. כששני הצדדים בטוחים שמה שיש ביניהם נקי לחלוטין מאבק המלחמות הרבה יותר קל לחשוף עוד פנים ועוד רבדים ולהפשיר את הדיסטנס.

כאשר הבסיס של השליטה יציב וקשה לערער אותו, אז אפשר להתפנות לטיז שמכניס קצת סקסינס ופלפל אחרי יום ארוך או במהלך שבוע אפור, וזה כבר עניין אחר ורצוי לחלוטין.

טיז בתחילת קשר הוא לגיטימי (למרות שאני מעדיפה היכרות נקייה בהתחלה, חבל לסבך על ההתחלה.)
יכול להיות שבקשרים מסוימים אין צורך לבחון את השליטה כי האמון וכימיה פועלים בהתאמה כמו שאת מתארת. אבל אולי חבל לשדך לטיזינג משמעות שלילית של התגרות מכשילה. וכנראה שמי שמחזיק בפרשנות כזו שם באמת עובר הגבול.
יצא לי להיות בקשר שלא התעורר בי רצון לטיזינג והיה מקום לצחוק וכל השאר והיה נפלא גם בגרסה הזו. הרגעים הקטנים לא צריכים להיות תמיד על בסיס הטיז אבל זו דרך נהדרת להשתמש בה.

אם נמנעים מטיז בגלל פחד שהקשר יפול אז כנראה שמשהו במהות הקשר לא בסדר.
אם זה סתם לא מתאים לאופי של המשתמשים זה לגיטימי לטעמי כי כל אחד עושה מה בא לו.
amy​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: מגרש משחקים מנטאלי

amy​(נשלטת) • 9 ביוני 2009
princeOFdream כתב/ה:
נקבה כתב/ה:



תראי, אין כל בעיה בכך שהנשלט ייתן הוראות- הבעיה היא כאשר השולט מציית להן.
אם הטיזינג שלך מצליח לתמרן את השולט למקום שאת רוצה בו (גם אם הוא רוצה בו בעצמו וגם אם לוא), השולט הפסיד במשחק-הכוח.
אז בוודאי, שאני מכבד, מעריך ומעוניין במשחקי-כוח, אבל אם השולט מפסיד, אזי שהוא החלש במשחקים הללו ולדעתי אין לא כל זכות להיקרא שולט.
קל לנשלטים לומר מה שנאמר רבות- "שליטה לא משיגים מרוויחים" כל עוד זה בהקשר הנוח של אסור לך להיות רק אגרסיבי בוטה ותוקפן, אתה צריך להיות גם עדין קשוב ומבין; ושלא תטעי אם עוד לא למדת להכיר אותי מספיק, זה בהחלט נכון עבורי שהשולט חייב גם להיות מתחשב, מכבד וכו', אבל לדעתי ממש לא די בכך כדי להרוויח את השליטה. כדי להרוויח אותה, אתה חייב להיות בעל העוצמה, את המילה האחרונה לא תסיג ע"י התכופפות לגחמות, כך רק תביא עצמך לאשליה שהמילה האחרונה היא באמת בידייך.
את המילה האחרונה תשיג כאשר תראה לנשלטת שלך שיש בידך הכוח המספיק להחזיק בה.


אני מאוד מסכימה עם מה שאמרת כאן, וגם בתגובה השניה שלך (אם הבנתי נכון). אני מחשיבה עצמי כאישה חזקה, ואין לי שום עניין להכנע למי שחלש ממני.
מצד שני, קיים גם ההבדל בין אסרטיביות לאגרסיביות: אסרטיביות היא היכולת לדעת מתי לומר "כן" ומתי "לא". גם לומר תמיד "לא" ולבוא בכוחניות זו חולשה. לשלוט זה לא או להכנע או להשליט טרור. לשלוט זה להיות סמכותי, ולדעת לשמור על מקומך לאורך זמן. לשלוט זה לדעת לתקשר עם הנתינים שלך, לפעמים גם בגובה העיניים.

מה שכן, אולי צריך להפריד בין "בדיקות" מצד הנשלט, לבין "טיזינג". טיזינג, עבורי, זה סוג של משחק בהסכמה. הומור שאני חולקת עם השולט. רק כשיחסי הכוחות ברורים לחלוטין, ולגמרי ברור שהפקדתי את השליטה בידו, אנחנו יכולים להתלוצץ על העניין. מצד שני, כשאני "בודקת" שולט (בעיקר בשלבים הראשונים של הקשר), זה כדי לב ס ס את יחסי הכוחות. זו פעולה שבאה ממקום שונה לחלוטין, אולי אפילו הפוך. אני בודקת אם בטוח לי להכנע לו. רק גבר שמהותית, חזק יותר ממני, בטוח לי להכנע לו. כמו כן, אני בודקת אם ישתמש בפגיעותי מולו כדי לפגוע בי.

כשמדובר על כניעה מנטלית עמוקה, אלו דברים מאוד מאוד חשובים, שלי אישית קשה לראותם כשליליים.
JabberwockY​(שולט)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: מגרש משחקים מנטאלי

JabberwockY​(שולט) • 9 ביוני 2009
נקבה כתב/ה:
לא פלא שיותר כיף טיזינג מדיבורים פילוסופיים. זה גם יותר קצר. פחות להסביר יותר לתקתק ולהבין תוך כדי את הפואנטה.


אלמלא המשפט האחרון שלך, הייתי עונה. לתקתק זו באמת הדרך הקצרה יותר, על אף שאני לא בטוח כמה עמוק מגיעים ככה. לפעמים דווקא כן כדאי לעצור ולחשוב.

~

נסיחלום, שאלתך במקומה.
הכנעה היא חלק בלתי נפרד מתחילתה של מערכת יחסים בדסמית. תמיד יהיו מאבקי כוחות ושליטה בין אנשים, ובעיקר כי אנשים חזקים נוטים להמשך לאנשים חזקים כמותם לפחות. כך, אדון "חזק" באופיו ייבחר לו כנראה סאבית "חזקה" ולהפך (כי מי רוצה לשלוט בסמרטוט?), אבל דינם יהיה - בדרך כלל - מאבק על השליטה בקשר. וזה בסדר, רוב האנשים חיים כך. קוראים לזה "וניל" כשבני הזוג לא מודעים לזה, או "סאדו-מאזו" כשהם כן.

אבל יש את אלו שמאבקי כוחות כחלק מקשר זוגי לא מדברים אליהם, שמעדיפים דיאלוג על פני שני מונולוגים. יש את אלו שלא צריכים ולא מעוניינים להוכיח את כוחם ולהלחם לכל אורך הקשר, ואז תפקידם להכניע עוד בתחילת הקשר ולהבין מה ההשלכות של זה. אכן, עליהם להוכיח כי הם ראויים לשלוט בבן זוגם ושכך כולם יוצאים הכי נשכרים; אבל אחרי שזה קרה, אחרי שסאבית הופכת לשפחה תוך ויתור מודע ומרצון על הכוח והשליטה בקשר, מה הטעם להמשיך להוכיח ולהלחם? לא עדיף להניח בצד את משחק הכוחות ולעסוק בדברים החשובים באמת? לא עדיף למשל להתעמק בהפרשי הכוחות האלו שהוקצנו בידיעה וברצון, בעומקם של האנשים ושל הקשר, בלעשות כיף ולהנות מהבדלי הכוחות מבלי שזה יהיה מאבק? לא עדיף פשוט לשבת ולשוחח כמו שני אנשים בוגרים על הצרכים והרצונות של כל אחד, במקום לעשות טיזינג וללכת בדרכים עקיפות? (למעט, כמובן, כשטיזינג הוא מה שהשניים אוהבים, ולא דרך עקיפה לשוחח עם בן הזוג.)

הרבה מקום מתפנה לדברים טובים, חשובים ומהנים, לצמיחה הדדית ולחוזק, כשלא צריך להלחם ולהוכיח כל הזמן.
flashback{ג"ו}
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: המממממ.. נראה ש

flashback{ג"ו} • 9 ביוני 2009
נקבה כתב/ה:
fairy כתב/ה:
אם הבנתי אותך נכון

לגבי עניין הגבול, הגבול בעיניי זו הכוונה וההרגשה, אם הכוונה זה לעצבן או סתם לראות עד כמה יהיה ניתן לכופף אותו (כי זה אתגר) אז חבל, זה סתם בזבזוז זמן, ובעיניי עדיף כבר לעשות הסווה לצד השני של השוט. icon_smile.gif


הבנת לחלוטין... הניסוח שלך היה מדויק. icon_smile.gif

שאלת הגבול עלתה ברגע שהצד השולט מרגיש מאוים מחוסר השליטה אולי במשחק החדש.
יש איזה רצון לוותר כדי לא להפוך את היוצרות לחלוטין אבל מצד שני זה מוביל לאכזבה שאין פרטנר לאותו עניין.

לדעתי, ברור שאם המטרה היא לעצבן או לכופף זה מאבד מהערך והופך לפסול.


בסופו של יום, בין כל בני זוג יש איזה מערך כוחות, אובייקטיבית. תמיד יהיה מישהו חזק יותר בתוך הזוג. לפעמים נראה כי יש איזון, אך בחינה מקרוב תראה שזה אף פעם לא 50-50. ברוב היחסים לנצח יהיו מאבקי כוחות וניסיון לדריסת רגל ואמירת המילה האחרונה שרוחשים מתחת לפני השטח. יחסי שליטה פשוט שמים על השולחן ומוציאים לאור את מערך הכוחות הזה, וזה אומר דבר פשוט - שני אנשים מודעים לעצמם, לשווים, איכותם וכמות הכוח שיש בהם, לוקחים באופן ברור את מקומם ותפקידם, כשצד אחד מעביר את השליטה במודע וברצון לצד השני.
זה ככה פשוט, בדיוק כמו שאמר פה זה שמעלי.
כש"צד אחד מרגיש מאוים מחוסר השליטה" , נראה כי החלוקה לא ברורה או שאין לו ביטחון במקום שהוא תופס במערכת היחסים (אני לא מתייחסת ספציפית אליכם, כי אני לא מכירה אתכם, אני מדברת באופן עקרוני והמשפט הזה התאים לי.). התהליך המודע הזה של מסירת השליטה לאדם שנמצא ראוי לאמון, להתמסרות, לאהבה, לחשיפת הבטן הרכה, ממסמס את הצורך לעשות טיז כדי לפתוח שיחה. הוא מאפשר פשוט לפתוח בשיחה כשיושבים בסלון בערב ואת עושה לו נעים בין אצבעות הרגליים, או כשהוא מצטרף אלייך למטבח כשאת מכינה לכם משהו לאכול.
טבעי שבהתחלה של יחסי שליטה יהיה טיז, על מנת לבחון מי עומד מולך ולהעריך האם הוא בכלל ראוי לכל מה שיש לך לתת לו, אבל ברגע שנפלה ההחלטה, נפלה ההחלטה ולמאבקי כוחות אין מקום בין אדון לשפחתו (זה נגזר מעצם ההגדרה, לדעתי.). זה לא אומר שכל מערכת היחסים היא קשה, מלאה בדיסטנס, רצינית ואין בה חצי צחוק - להפך. כששני הצדדים בטוחים שמה שיש ביניהם נקי לחלוטין מאבק המלחמות הרבה יותר קל לחשוף עוד פנים ועוד רבדים ולהפשיר את הדיסטנס.

כאשר הבסיס של השליטה יציב וקשה לערער אותו, אז אפשר להתפנות לטיז שמכניס קצת סקסינס ופלפל אחרי יום ארוך או במהלך שבוע אפור, וזה כבר עניין אחר ורצוי לחלוטין.
נקבה​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: מגרש משחקים מנטאלי

נקבה​(נשלטת) • 9 ביוני 2009
JabberwockY כתב/ה:
נקבה כתב/ה:
בטיזינג, לפעמים הגבול לא ברור.

כשאת אומרת 'טיז' למה את מתכוונת?


אני מסכימה על החלוקה בין סאבית לשפחה במקרה הזה, שליטה פחות טוטאלית ויש מקום לנגיעות אחרות בקשר.
מזל שבדסמ הוא עולם רחב ויש בו מקום לכל מיני סוגים של שליטה.
למרות שיש כאלו שמכנים סוגים שלא מתאימים כמשחקי גויאבה. icon_rolleyes.gif

טיז זה קצת לעקם את מה שצפוי. אם השולט נותן טון או אמירה אפשר להחזיר בתגובה לא צפויה. לא חצופה, אבל שונה ממה שרגילים לתת בכל יום. מה שגורם לגלגלים לעבוד באופן כללי ולא מתוך מטרה לתמרן או להשיג משהו.
דוגמא (למרות שזה מסוג הדברים שיש להם רקע והם מתפתחים ותלויים בקשר עצמו ושני משפטים לא מייצגים כמעט כלום ואי אפשר להשליך את זה לכל מקרה):
הוא: תכשכשי.
היא: אה, הממ אולי תמיר במשהו אחר? [במבט ראשון, שליטה מלמטה. הוא יכול להעניש ישר אבל הוא מפספס את המטרה בתכלס וסביר להניח שהסקרנות שלו תגרום לו להעמיק בזה קצת יותר לפני שיבחר מה לעשות]
הוא: את מתחצפת? [סוג של איום אבל שורה תחתונה הוא שואל ונותן צ'אנס לקבל הסבר נורמלי]
היא: כשכוש זה הבעת רגש שלא ממש מתלבש עלי כרגע.... זו לא חוצפה

אוקצור, היא יכלה לכשכש אבל היא סתם משועממת ובא לה להביא לו בהפוכה. לגרום לשניהם לחשוב על ההוראות שרגילים להפריח באוויר ואולי הופכים את השליטה למכנית.
שולטים שונים יגיבו בצורה שונה למשפט האחרון ויבחרו בדרך שמאפיינת אותם כשולטים
זו הזדמנות יפה לחזק את הקשר והשליטה וגם לדבר ולרענן את הסדינים.

יצאתי חופרת בחיי. לא פלא שיותר כיף טיזינג מדיבורים פילוסופיים. זה גם יותר קצר. פחות להסביר יותר לתקתק ולהבין תוך כדי את הפואנטה.
Homelander​(שולט)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: מגרש משחקים מנטאלי

Homelander​(שולט) • 9 ביוני 2009
JabberwockY כתב/ה:
נקבה כתב/ה:
בטיזינג, לפעמים הגבול לא ברור.


כשאת אומרת 'טיז' למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת
כשאת אומרת 'טיז'?

[*זו גם שאלה וגם אמירה, אגב]


ומעבר לכך, אני לתומי חשבתי שבדסמ דווקא מבטל את מאבקי הכוחות בתוך מערכת היחסים, כך שצד אחד מעביר ברצון את השליטה לאחר.

אולי זה ההבדל בין סאביות לשפחות.


למה אתה מגביל את זה לשתי ההגדרות האחרונות שבהן השתמשת?
ברור שבBDSM צד אחד מעביר את הכוח לצד השני, אבל השאלה היא- למה שיעשה את זה?

נראה לך שיהיו כאלו שיכנעו לאחרים רק בגלל שהאחרים נראים משו-משו או בגלל שהם כבר שניהם מאוהבים מלפני?
איך שאני רואה את זה, זה לא יכול לפעול ככה.
צריכות להיות סיבות רציניות יותר לבחירה של נשלט להשלט ע"י מישהו מסויים- כי אם לא יהיו, אזי זה בדיוק המקום המוכר לנו מהעבר שנופלים על שולטים שהם איך לומר? לא משהו...

לדעתי בשביל להיכנע צריך מכניע או מניע...
הראשון זו הכניעה לחזק ממך והשני זה הניסיון לתמרן לשליטה מלמטה.
JabberwockY​(שולט)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009

Re: מגרש משחקים מנטאלי

JabberwockY​(שולט) • 9 ביוני 2009
נקבה כתב/ה:
בטיזינג, לפעמים הגבול לא ברור.


כשאת אומרת 'טיז' למה את מתכוונת?
למה את מתכוונת
כשאת אומרת 'טיז'?

[*זו גם שאלה וגם אמירה, אגב]


ומעבר לכך, אני לתומי חשבתי שבדסמ דווקא מבטל את מאבקי הכוחות בתוך מערכת היחסים, כך שצד אחד מעביר ברצון את השליטה לאחר.

אולי זה ההבדל בין סאביות לשפחות.
amy​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 9 ביוני 2009
amy​(נשלטת) • 9 ביוני 2009
יו, לומר את האמת, גם אני לא ממש הבנתי icon_redface.gif

אבל בינתיים רק דבר אחד: לגבי כל שאלה במערכת יחסים, ולא חשוב מאיזה סוג, לדעתי הכי טוב והכי בטוח, פשוט לדבר על הדברים. בצורה הכי כנה ופשוטה שיש, כולל אפילו דילמות מהסוג הזה.
כי אף פעם אין "נכון ולא נכון" מוחלטים. הנכון ולא נכון משתנים בכל מערכת יחסים. יש שולטים שמאוד אוהבים "טיזינג", יש כאלו שלא סובלים את זה, וגם ההגדרה של טיזינג משתנה מאחד לשני.


אישית, אני מאוד אוהבת לעשות טיזינג, אבל רק כל עוד הצד השני מתייחס אליו ככזה. ברגע שאני מרגישה או יודעת שאני פוגעת בצד השני, אפסיק, כי הלא בסך הכל מדובר פה ביחסי אהבה וכבוד.
אז פשוט צריך לשאול ולהיות קשובים icon_smile.gif